המידות לחקר ההלכה, חלק א, ט; במקום העצם י״זHaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method IX 17

א׳והנה אמרנו⁸¹²דבריו כאן הם כדברי רבינו חיים הלוי על הרמב"ם שם. וראה מה שצויין להלן. ועיין דברי חיים יו"ד סי' סז שכתב שצריכים את הסברא כדי לפוטרו מחיוב ממון, ואת הקרא בשביל לפוטרו ממצות נתינה, וכעי"ז במשנת ר' אהרן זרעים סימן ו אות ב וג, ועיין בזה מקדש דוד זרעים סי' נז אות א (ומש"כ בדבריו בתורת הארץ פ"ג אות ג בהג"ה). וע"ע מעדני ארץ ואבי עזרי על הרמב"ם שם, דעל עכו"ם אין חיוב כלל בעצם, אכן באמת גם כזה יש להסתפק אם מה שבעכו"ם אין חיובא של תרומות ומעשרות אם הוא משום גברא, כלומר, דבכלל עכו"ם לאו גברא דמחוייב במצות הוא, או משום הקרקע והפירות, דקרקע ופירות של עכו"ם אינם בחיוש של תו"מ, ולפי דרכנו, אם כהצד הראשון אי אפשר כלל להשתמש בהטעם אתינא מכח גברא וכו', כיון דכל הסבה, סבת הפטור, איננה בעצם הדבר אלא רק מפני שהוא עכו"ם, אבל הישראל הבא מכחו אי אפשר לו להפטר מטעם זה, דהא ס"ס הוא רק מחוייב בכל המצוות וגם מצוה זה בכלל, אבל אם נימא כהצד השני שפיר יכול להפטר מטעם זה.

ב׳ועפ"ז ניחא, שאמנם בעינן גם הקרא וגם הטעם, דמהקרא אנו למדים, דפירות ותבואה של עכו"ם הן פטורות בעצם מתרומות ומעשרות ולא רק משום דעכו"ם בכלל לא מחוייב במצוות, דע"ז הרי לא בעינן קרא, והכתוב אומר "כי תקחו מאת בני ישראל טבלים שאתה לוקח מאת בני ישראל וכו', טבלים שאתה לוקח מן העכו"ם, כלומר, שהפטור הוא בעצם הטבלים של עכו"ם, וממילא פטור אף הלוקח מן העכו"ם, כי לפ"ז שהפטור הוא בעצם הפירות שוב שייך הטעם של אתינא מכח גברא וכו' כנ"ל, אבל ס"ס גם מהמקרא לבד לא היינו יכולים ללמוד את הדין של הלוקח מן העכו"ם, כי מהמקרא אפשר לנו לדעת רק שמותר לאכול פירות של עכו"ם בלי תרומת מעשר, אבל רק כל זמן שהן של עכו"ם, אך כיון שכבר נכנסו לרשותו של ישראל כבר אנו זקוקים גם להטעם הנ"ל, ועכ"פ בתרומה גדולה שאין על זה קרא, אז אע"פ שהעכו"ם בעצמו בודאי שהוא פטור מזה כמו שהוא פטור מכל המצות, אבל כיון שכל סבת הפטור הוא מה שהוא עכו"ם, ממילא לא שייך זה בישראל הבא מכחו, ובשביל כך הדין הוא דהישראל באמת חייב⁸¹³בכתבי הגרי"ז בכורות יא, ב הקשה דדברי הגר"ח סתרי להדדי דלשיטתו (שם ה"י) שפירש ברמב"ם שפירות העכו"ם פטורין מהכל אף שאין קנין לעכו"ם מכל מקום כל זמן שהן ברשות העכו"ם פטורין, אם כן איך מפרש הכא דהקרא קאתי לפטור את טבלו של עכו"ם מנתינתו לכהן ומשו"ה איירינן דאתינא וכו', הרי לפירושו אין בכלל ברשוץ העכו"ם חיוב לתרומות ומעשרות דפטורין הן עדיין, עיי"ש..