המידות לחקר ההלכה, חלק א, ה; שתי סבות המתנגדות זו לזו י׳HaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method V 10

א׳במלאכת אוכל נפש ביו"ט יש ג"כ אותה החקירה, אם זהי בבחינת שתי סבות המתנגדות זו לזו, סבת האיסור היא המלאכה וסבת ההיתר האוכל נפש, והסבה השניה מבטלת את הראשונה, כמו אותו הציור של פקוח נפש דוחה שבת, שבודאי סבת האיסור יש, אלא שהפק"נ הוא סבה לסלק את האיסור, וכאן ביו"ט מסלק את האיסור לא רק פקוח נפש אלא סתם אוכל נפש. וגם ההבדל הזה ששם בשבת הוא בבחינת דחוי וכאן ביו"ט הוא בבחינת היתר, כמו אותה המחלוקת אי טומאה דחויה היא בצבור או טומאה הותרה בצבור, אבל גם אם אמרינן דטומאה הותרה בצבור נתבטל רק המסובב שבטומאה, אבל עצם סבת הטומאה לא נתבטל כנ"ל, או שכאן במלאכת אוכל נפש ביו"ט זהי בבחינת העדר הסבה, כלומר, דיש הבדל בין יו"ט לשבת בסבת האיסור גופה, דבשבת האיסור הוא במלאכה סתם, אבל ביו"ט כל האיסור הוא רק במלאכת עבודה, ומלאכת אוכל נפש לא נקראה מלאכת עבודה472כן נקטו ראשונים רבים, ראה רמב"ן ויקרא כג, ז בשם הר"ח, ובחידושיו שבת קיז ב, ועיין במש"כ שמות כ, ט, חינוך מצוה רצח, עבוה"ק להרשב"א בית מועד ש"א ס"א, מ"מ יו"ט פ"א ה"א בדעת רמב"ם שם..
1
ב׳וכבר הבאתי במק"א473ראה מש"כ הגאון המחבר להלן מדה יח 'המושג בכח' אות ד והלאה. וראה גם בספר רש"י מאמרו של הגאון המחבר 'רש"י ושיטתו בהלכה' אות יא., דבזה היא מחלוקת ב"ש וב"ה אי אמרינן גבי יו"ט מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך, דאי הצורך אוכל נפש זוהי סבה עצמאית להיתר איך שייך ע"ז להגיד מתוך, וכמו שלא שייך להגיד מתוך שפק"נ דוחה שבת, ככה ג"כ בלי פק"נ תודחה שבת474עיין תוס' פסחים מו, ב שהקשה למ"ד דהיתר בשול מיו"ט לשבת הוא מטעם הואיל אמאי לא נתיר את כל המלאכות בשבת מטעם הואיל שהותר לפקו"נ. ומבואר בדברי התוספות שקושייתם לא היתה אלא על סברת הואיל, דאל"כ תקשי לכל האמוראים שהרי סברי מתוך, וראה מה שכתב הגאון המחבר במדה הנ"ל, ועיין מנחת שלמה סי' לז אות ב., ואע"פ שביו"ט בכל האופנים יהיה זה בבחינת היתר ולא בבחינת דחוי כנ"ל, אבל האם למשל נגיד מתוך שהותרה טומאה בצבור תותר טומאה גם ביחיד, דזהו כמו שנימא בהגיון מתוך שיוצא מסובב ע"י סבה יוצא המסובב גם בלי הסבה, שכמובן דזהו נגד המושכלות הראשונות, וזהי באמת דעת ב"ש דלא אמרינן מתוך, וב"ה סברי כצד השני, שבצורך אוכל נפש אין כלל סבה לאיסור ביו"ט, מפני שזה לא נקראה מלאכת עבודה, ובשביל כך, אע"פ שבמקרה הוא שלא לצורך, אבל כיון שעצם המלאכה הוא באוכל נפש לאו מלאכת עבודה היא.
2