המידות לחקר ההלכה, חלק א, ה; שתי סבות המתנגדות זו לזו ב׳HaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method V 2
א׳וההבדל העיקרי בין שני הגדרים הראשונים, בטול ודחוי ובין שני האחרונים גלוי ועקירה הוא בזה, שאלה הראשונים כל דבר ודבר הוא ענין בפני עצמו, אלא שבמקרה התנגשו יחד והם מתנגדים זה לזה, לא כן בשנים האחרונים, גלוי ועקירה, שכל עיקרם מכוון כדי לגלות או לעקור למפרע את הדברים החיוביים שקדמו להם.
1
ב׳אבאר את דברי. למשל, טומאה בצבור, בין אם זה בכלל דחוי או בכלל בטול, הנה סוף סוף הטומאה זהו דבר בפני עצמו, כשם שהקרבן צבור הוא דבר בפני עצמו, אלא שבמקרה נזדמנו יחד - לכן גבי עשה דוחה ל"ת או פקוח נפש בשבת שגם העשה וגם הל"ת הם דברים עצמיים נפרדים, אלא שהזדמנו במקרה יחד ואי אפשר לקיים שניהם, לא כן באיגלאי מילתא למפרע או בעקירת דבר מעיקרו, הדבר המבטל בא ביחוד רק כדי לבטל את הדבר החיובי הראשון.
2
ג׳למשל, במקדש מעכשיו בתנאי שהיא לא תעשה כך וכך, וכשהיא עוברת על התנאי ואמרינן איגלאי מילתא למפרע שלא היו קדושין, הנה בטול התנאי בא ביחוד כדי לבטל את הקדושין, וכן כשקבל נדר והלך אצל חכם לשאול על נדרו ואנו אומרים חכם עוקר את הגדר מעיקרו, ג"כ העקירה של החכם באה אך ורק כדי לבטל את הגדר.
3