המידות לחקר ההלכה, חלק א, ה; שתי סבות המתנגדות זו לזו כ״אHaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method V 21
א׳ובעיקר קושית התוס' על רש"י הנ"ל יש לישב עוד עפ"י דברי התוס' רי"ד בקדושין (נ' ע"ב) ד"ה "כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו", שכתב ראיתי מקשים בזה הרי האיסורים דאמרינן דאין אחע"א ואיתא בבת אחת דבאיסור בב"א חייב שתים?512ראה להלן אות כז ישוב אחר על קושיה זו.
1
ב׳ומתרץ דהכלל, כל שאינו בזא"ז אפילו בב"א אינו, לא שייך רק היכי דאיכא למימר שבטל הכלל ולא יחול בכלל, כמו במקדש שתי אחיות, שיש לבטל הקדושין והוי כאלו לא קידש כלל, אבל באיסור הבא מאליו, שאי אפשר לדחותו מכל וכל לשויה היתר גמור, כגון בא"א ואשת אח דחייב שתים דהי מינייהו מפקית513עיין קה"י יבמות סי' כא אות א שהקשה מהא דיבמות לג, א בחתך אצבעו בסכין טמאה חל איסור בע"מ וטומאה כאחד, אע"פ שהתם טומאה מצד עצמה היתה הותרה או דחויה בקרבן ציבור ונמצא מה שגרם לחיוב טומאה זה מה שנעשה בעל מום, א"כ לא שייך כאן הטעם של הי מינייהו מפקת והיה צריך לחול הבע"מ לחוד. ויישב דב' דינים איכא בבעל מום האיסור והפסול, ומה שגרם לאיסור בטומאה אינו האיסור בעל מום אלא הפסול נמצא שלגבי האיסור הוי ב' איסורים נפרדים ושפיר שייך בבת אחת., וא"ת, כל שאינו בזא"ז - וכו' - א"כ לא יחול אחד מהם ויהיה פטור אלו הם דברים בדותים514ראה קה"י חולין סי' יד שכתב ליישב את דברי רש"י עפ"י דברי התוס' רי"ד אך באופן אחר..
2
ג׳ועפ"י זה יוצא דבר חדש, שאם יחולו שני איסורים בבת אחת, שאיסור אחד בכחו לחול על השני ואין בכח השני לחול על הראשון, שאז אפילו כשבאים בבת אחת חל רק זה האחד שיש בכחו לחול על השני, למשל איסור נבלה ויוהכ"פ, שכאמור, איסור נבלה חל על איסור יוהכ"פ, מפני שזהו בכלל איסור גופו גרם לו, ואיסור יוהכ"פ לא חל על איסור נבלה, אז אפילו כשבאים שני האיסורים ביחד חל רק איסור נבלה לבד, דכאן כבר לא שייך להגיד הי מינייהו מפקית כמובן, וממילא איסור נבלה שיש גם בזה אחרי זה, ישנו גם בבת אחת, אבל איסור יוהכ"פ שאינו בזה אחרי זה ממילא אינו גם כן בבת אחת. (אחרי כך מצאתי בס' "ברוך טעם" שכתב ג"כ כעין זה)515ובעיקר הסברא כבר קדמו השאגת אריה סי' עב וזה לשונו, אלא שסברי שאע"פ שאיסור בת אחת חמיר טפי לחול מאיסור כולל, הני מילי היכא דב' האיסורין הבאין בת אחת שניהם שוין וכו' אבל היכא דבאחד מהם איכא איסור כולל או איסור מוסיף וליתא בחברו כה"ג, האיסור שיש בו איסור כולל או איסור מוסיף חייל באיסור בת אחת, והאיסור השני שאין בו לא כולל ולא מוסיף אע"פ שבא בבת אחת עם חבירו לא חייל ואינו חייב אלא על אותו איסור לחוד שהוא איסור כולל או איסור מוסיף, דכמו שאיסור כולל או איסור מוסיף חמור לחול על איסור אחר שחל קודם אלמא איסור כולל ומוסיף חשובים להחמיר כאיסור קדים, ה"נ דלהקל אמרינן הכי דהיכא דשני האיסורים באים בבת אחת ואחד מהם הוי איסור כולל או איסור מוסיף חשוב האי איסור כאיסור קדים ואיהו חייל וחבירו לא חייל באיסור בת אחת. מיהו כל זה וכו' דכמו דלא חשיבא לגבי איסור קדום לחול עליה הכי נמי לא חשיבא בבת אחת לעכב על איסור השני שחל בבת אחת עמו מלחול ושניהם חלין בבת אחת וחייב על שניהם קרבן דהי מנייהו מפקת וכו' והו"ל כאיסור קדים והשני שאינו אלא איסור כולל לחוד לא חייל ואינו חייב עליו קרבן. עכ"ל. וע"ע בית שערים יו"ד סו"ס שיט, ליישב עפי"ז הקושיה המובאת לעיל אות טו.
ואולם בכתבי הקהלות יעקב החדשים יבמות סי' ב כתב לבאר דברי התוס' רי"ד באופן אחר, שענין כל שאינו בזא"ז אינו מחמת הסתירה שבין החלותים דלזה היה מהני שיחול חצי חלות או חלות כפולה, רק שהסתירה שביניהם הוי סתירה במעשה, דהוי סותר את דיבורו. וכוונת התוס' רי"ד שבמעשה הנעשה ממילא לא אמרינן כל שהוא בזא"ז משא"כ במעשה הנעשה על ידי האדם. וכתב שלפי"ז גם במקום שיש סיבה לאחת מהחלויות לחול גם כנגד השניה, והבתירה היא רק בחלות השניה, אך עכ"פ מצד המעשה הסתירה היא בשניהם, ולפי"ז לא שייך יסודו של השאגת אריה והברוך טעם, ודו"ק. ועיין להלן אות כח..
ואולם בכתבי הקהלות יעקב החדשים יבמות סי' ב כתב לבאר דברי התוס' רי"ד באופן אחר, שענין כל שאינו בזא"ז אינו מחמת הסתירה שבין החלותים דלזה היה מהני שיחול חצי חלות או חלות כפולה, רק שהסתירה שביניהם הוי סתירה במעשה, דהוי סותר את דיבורו. וכוונת התוס' רי"ד שבמעשה הנעשה ממילא לא אמרינן כל שהוא בזא"ז משא"כ במעשה הנעשה על ידי האדם. וכתב שלפי"ז גם במקום שיש סיבה לאחת מהחלויות לחול גם כנגד השניה, והבתירה היא רק בחלות השניה, אך עכ"פ מצד המעשה הסתירה היא בשניהם, ולפי"ז לא שייך יסודו של השאגת אריה והברוך טעם, ודו"ק. ועיין להלן אות כח..
3