המידות לחקר ההלכה, חלק א, ה; שתי סבות המתנגדות זו לזו כ״הHaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method V 25

א׳ב) ובזה מובנת קושית הגמ' על שטר שחרור בעבד היכי משכחת לה מאחרי דיד עבד כיד רבו, ואנו זקוקים לגדר של גיטו וידו באים כאחת, כמבואר בגיטין (ע"ז ב') ועוד, ולכאורה, לפי אלה הסוברים⁵²¹ראה רשב"א בשם הראב"ד בקידושין כג, ב. ועיין קצוה"ח סי' תכד סק"א, אמרי משה סי' כה סק"ה. דיד עבד כיד רבו היא, דמקודם נעשה הדבר של העבד, אלא שאחרי כך יועתק הדבר מרשות העבד לרשות הרב. ובשטר שחרור כיון דנעשה לרגע של העבד הרי הוא יוצא לחירות ותו לא שייך לומר יד עבד כיד רבו?⁵²²כך הקשה הבאר יצחק יו"ד סי' כג אות ד. ועיין אחיעזר ח"ד סוף סימן עז שמבואר מדבריו דאין הכי נמי לסברא זו לא בעינן לגיטו וידו באין כאחד והדברים נאמרו רק אליבא דר"מ שסובר דהרב זוכה מיד, עיי"ש שלפי"ז אשה דלכו"ע קונה ואח"כ מקנה א"צ לסברת גיטו וידו באין כאחד, ורק בנותן גט בחצרה דיש לבעל פירות בעינן לסברת גיטו וידו באין כאחד. ובאמרי משה שם יישב דלא מהני סברא זו אלא לענין קנינים כמשיכה הגבהה וכו', משום שהוא עשה את הפעולה, אולם כשבא לזכות מטעם יד וחצר בזה לא מהני כלל דידו כיד רבו ולא מקרי נתינה, ועל זה איכא החסרון של גיטו וידו באין כאחד, וראה חזו"א קמז עניני עבדים סק"י.

ב׳אכן, כאן הוא אותו הגדר שהסבות המתנגדות זו לזו באים בבת אחת, שאז לא בא הדבר לידי חלות כלל כמו שאמר שמואל "אינה מכורה כל עיקר", ועד כאן לא אמרו שהרב זוכה מהעבד, אלא כשאחר היה הנותן את המתנה, אבל אם הרב בעצמו הוא הנותן הנה יש כאן שתי סבות המתנגדות זו לזו בבת אחת ובמעשה אחד, כי הנתינה היא הסבה לזכות עבד, ומאידך גיסא היא סבה לזכות הרב, ובאופן שכזה נשאר הדבר, כאמור, בלי חלות כלל, ובשביל כך מקשינן היטב, שלא יועיל כלום השטר שחרור⁵²³כן כתב גם בספר עונג שבת (לר' שבתי פיין הי"ד) סי' כ ודימה גם הוא להא דערכין ומה מכורה יוצאה שאינה מכורה וכו'..

ג׳ואמנם בדוגמא זו יש ציור נוסף על הדוגמא הקודמת, ששם גם אם שתי הסבות היו מביאות את המסובבים שלהן, ג"כ היתה אחת מהן מבטלת את השניה, וכל הספק היה אם זה יהיה בתורת בטול, או בתורת הפקעה לגמרי, אבל כאן לו היה חל המסובב של סבה אחת הרי לא היה מקום כלל לסבה השניה, כלומר, כי לו היתה מועלת הנתינה של שטר השחרור שהעבד יזכה בזה אפילו לרגע, כבר לא שייך לומר שהרב יזכה בזה שוב מחדש, אלא, דכאמור, דבשתי סבות המתנגדות זו לזו נשאר הדבר בלי חלות אף לרגע.