המידות לחקר ההלכה, חלק א, ו; היוצאים מן הכלל בסבה ומסובב י״דHaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method VI 14
א׳וכה"ג יש להסתפק בהא "דנמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטילה", דגם שם הוא ציור של מסובב בלי סבה, דמתבטלים גם העדים הכשרים, אע"פ שאין בהם סבת הפסול, ונופל ממילא הספק ג"כ, אם שבדין נחשבת סבת הפסול של הפסולים כאילו נמצאת בפועל ממש גם בהכשרים, או דהמסובב, כלומר, בטול העדות של הפסולים זהו נעשה לסבה חדשה לפסול גם את העדות הכשרים.
1
ב׳והנ"מ מזה הוא מה שאיבעי ליה להגאון רעק"א בעדות נשים שנמצא אחד מהם גזלן דאורייתא דפסול לעדות אשה, אם גם ע"ז נימא נמצא אחד מהם פסול עדותם בטילה, דמובן דזה תלוי בספיקתנו הנ"ל, דלהצד הראשון גם ע"ז שייך להגיד נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטלה572עיי"ש ברעק"א שאף על פי שאנו אומרים שנתפשט הפסול, מכל מקום אי אפשר לומר שנתפשט ה'חשש משקר', וא"כ שוב הוי פסול עדות שכשר לעדות אשה כיון שאין כאן חשש משקר. ואמנם אחר שהביא הרעק"א הראיה מהר"ן (ראה בהערה הבאה) צריך לומר שהגדר הוא כמו שהגדיר הגאון המחבר שאי הקבלה בפועל של חלק מהעדות משוימ פסול על כל העדות, ונמצא שרעק"א עצמו אינו סובר את שני צדדי הגאון המחבר., אבל להצד השני כיון דס"ס זהו פסול חדש ולא פסול גזלן, עכ"פ אי אפשר לפסול בזה בעדות אשה שכל הפסולים כשרים בזה מלבד פסול גזלן כנ"ל573רעק"א שם הביא ראיה מהר"ן שכתב גבי עצמך ונכסי קנויים לך שאם הביא קרוב שטר שחרור זה, כיון שאינו נאמן לומר בפ"נ לענין הנכסים כמו כן אינו נאמן לגבי השחרור דעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה, ומוכח דגם בגט אמרינן נמצא אחד מהם קאו"פ פסלינן את העדות. והגאון המחבר הקשה שזה לא מתבאר לשני הצדדים בחקירתו, שאם נימא שהפסול עצמו מתפשט הנה זה דוקא כשאחד העדים כשר ואחד פסול, אבל כאן הוא עדות אחת ומה שייך לומר בזה עדות שבטלה מקצתה (ואמנם הר"ן דחה זה משום שהתם הוי גילוי מלתא, אבל ראית רעק"א היא מדוע הוצרך הר"ן לזה), והוכיח הגאון המחבר שהר"ן סבירא ליה דרך שלישית שעדות שבטלה מקצתה הוא לא על המציאות ולא על הדין אלא על ה'פועל יוצא' שכיון שאי אפשר לקבל את כל העדות בשלימותה אין מקבלים אף חלק ממנה, ובאופן זה אין משנה לנו הסיבה לפסלות אלא המסובב, כיון שסוף סוף נתבטלה העדות. אך עיין שם ברעק"א גם בסימן קכד שהיא תשובה שנשלחה לחוות דעת, ותשובת החוו"ד מובאת שם בסי' קכה ובשו"ת רעק"א מכת"י סי' צ ושם דחה החוו"ד את ראית הרעק"א מהר"ן שדוקא לגבי עדות קיום שצריכים ב"ד אמרינן נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותו בטלה, מה שאין כן בעדות אשה שאין צריך כלל עדות בב"ד, ועל כן כתב שאם באן להעיד גם על כתובתה נימא בזה עדות שבטלה מקצתה. וע"ע קהלת יעקב על שו"ע אה"ע סי' יז סעיף ט, שהוסיף סברא נוספת שאפשר שבעדות אשה שבעינן חד אין פסול בנמצא אחד מהם קרוב או פסול שרק מונע את צירוף העדים (ועכ"פ נראה שלחיוב שבועה לא מהני, ודו"ק).
ונמצא אם כן ד' גדרים ביסוד הדין של נמצא אחד מהן קרוב או פסול. א. שהפסול של העד מתפשט על כל העדים, וכלשון רעק"א בסי' קכד ולפי זה הסברא נותנת שדוקא בפסול הגוף תהיה התפשטות ולא בחשש משקר וכמו שכתב הרעק"א שם. (ועיין גבורת ארי מכות ה, ב שדן אכן באיזה פסול מיירי הא דנמצא קאו"פ עדותן בטלה, וע"ע רעק"א גיטין ג, א שבפסול חתימה שלא לשמה אין דין נמצא קרוב או פסול שאין הפסול מתפשט). ב. שהפסול הוא ב'פועל יוצא' דהיינו שעדות שלא מתקבלת בחלק מכל סיבה שהיא לא מתקבלת בהכל וכפי המבואר בדברי הר"ן. ג. שהוא חסרון בצירוף של שני העדים. ד. הגדרת הגאון המחבר שפסול העדים נמצא בפועל ממש על שאר העדים אף שלא שייך בהם סיבת הפסול, וכפסול חשש משקר שיפסול את כל העדות..
ונמצא אם כן ד' גדרים ביסוד הדין של נמצא אחד מהן קרוב או פסול. א. שהפסול של העד מתפשט על כל העדים, וכלשון רעק"א בסי' קכד ולפי זה הסברא נותנת שדוקא בפסול הגוף תהיה התפשטות ולא בחשש משקר וכמו שכתב הרעק"א שם. (ועיין גבורת ארי מכות ה, ב שדן אכן באיזה פסול מיירי הא דנמצא קאו"פ עדותן בטלה, וע"ע רעק"א גיטין ג, א שבפסול חתימה שלא לשמה אין דין נמצא קרוב או פסול שאין הפסול מתפשט). ב. שהפסול הוא ב'פועל יוצא' דהיינו שעדות שלא מתקבלת בחלק מכל סיבה שהיא לא מתקבלת בהכל וכפי המבואר בדברי הר"ן. ג. שהוא חסרון בצירוף של שני העדים. ד. הגדרת הגאון המחבר שפסול העדים נמצא בפועל ממש על שאר העדים אף שלא שייך בהם סיבת הפסול, וכפסול חשש משקר שיפסול את כל העדות..
2