המידות לחקר ההלכה, חלק א, ו; היוצאים מן הכלל בסבה ומסובב כ״בHaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method VI 22
א׳ובאמת אנו מוצאים בזה מחלוקת הרמב"ם והראב"ד גם בהלכה י"ג בפרק הנ"ל, שהרמב"ם אומר, "אמרה לו אנסת אותי והוא אומר לא כי אלא פתיתי הרי זה נשבע שבועת התורה על דמי הצער ומשלם בושת וקנס שהרי הודה במקצת הטענה", וכתב ע"ז הראב"ד "אין כאן שבועה, לפי שאין כאן תובע שהתשלומין אינן שלה, כמו מנה לאבי בידך הוא", ועיין בכ"מ שאמר כדי להצדיק את דעת הרמב"ם "שאע"פ שהתשלומין אינם שלה מאחר שמה שמזכה בה האב הוא על ידה שפיר מיקראי תובע", והדברים ברור מללו, דבזה היא המחלוקת, דהרמב"ם סובר שהאב זוכה מכחה, ובשביל כך שייכת בזה שבועה עפ"י תביעתה, והראב"ד סובר שהחיוב יועמד ישר להאב ומדמה את זה לתביעה של מנה לאבי בידך.
1