המידות לחקר ההלכה, חלק א, ו; היוצאים מן הכלל בסבה ומסובב ט׳HaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method VI 9

א׳ויש לפעמים שהחידוש הוא להיפך, בשלילת המסובב אע"פ שיש סבה לכך, ואז נופל הספק, אם החידוש הוא שהסבה כמאן דליתא דמי, או שהחידוש הוא רק בהמסובב, שלא יתהוה המסובב אע"פ שהסבה כן היתה.

ב׳וציור שכזה יש לנו בחמץ בפסח, שעובר בבל יראה ובל ימצא, אע"פ שהחמץ אינו ברשותו מטעם שאסור בהנאה, אלא "שני דברים אינם ברשותו של אדם ועשאם הכתוב כאילו הוא ברשותו, ואילו הם: בור ברה"ר וחמץ בפסח", כאן יש סבה של איסור הנאה שלא מביאה לתוצאות המסובב שכל איסור הנאה הוא אינו ברשותו, וזה היה צריך להיות סבה שלא יעבור בב"י, ובכ"ז הוא כן עובר בב"י, וממילא נופל הספק אם החידוש הוא לבטל את הסבה מעיקרה, כלומר, שלענין ב"י אנו חושבים את החמץ כאילו לא נאסר כלל בהנאה, או דהחידוש הוא רק בהמסובב, כלומר, שאע"פ שגם לענין ב"י אין אנו מבטלים את האיסור הנאה של זה, בכ"ז המסובב - שלילת עברת ב"י לא מתהוה מזה.

ג׳ואמנם באופן השני עלינו להגדיר את הנקודה שבה הוא החידוש, מאחרי דעל דבר שאינו שלו ממש, כמו הפקר, אינו עובר ס"ס בב"י, ואת זה אפשר להגדיר ג"כ בשני אופנים, או מצד דהחידוש הוא, דאיסור הנאה לא דמיא בזה להפקר⁵⁶³עיין אבני מילואים סי' כח סקנ"ו שהוכיח מדברי הרמב"ם שאיסור חמץ הוי שלו רק אינו ברשותו ולא דמי להפקר. והאריכו האחרונים בזה., שאע"פ שבהפקר אינו עובר, בכ"ז באיסור הנאה הוא כן עובר, או שהחידוש הוא שאיסור הנאה של חמץ, שהאיסור מתחיל רק עם הפסח והוא נגמר בסוף הפסח, שאיסור הנאה שכזה שאני⁵⁶⁴בשם שלמה המובא להלן כתב סברא הפוכה שגם אי נימא שכל איסור הנאה יש לו בעלים חמץ בפסח שאני מחמת שכל ישראל מצווים לבערו..

ד׳ובכל דבר ודבר מהחקירה הנ"ל, יש נ"מ לדינא.

ה׳אנו מוצאים מחלוקת הראשונים הרמב"ם והר"ן אי קנה חמץ בפסח לוקה מצד בל יראה, שהרמב"ם פסק דלוקה בפרק א' מהלכות חמץ ומצה (הל' ג'), והר"ן שואל דלא רק שלא ילקה אך גם לא יעבור בכלל בב"י, מאחרי דאין קנין באיסורי הנאה? אבל בזה היא המחלוקת, דאם נימא דהחידוש הוא בבטול הסבה של איסור הנאה לענין ב"י, כלומר, שלענין ב"י אנו צריכים להביט כאילו לא היה כלל אסור בהנאה, אז אין שאלה של אין קנין באיסוה"נ, מאחרי דס"ס לולי האיסור הנאה היה הקנין כן חל, וזהו גופא הוא החידוש כנ"ל⁵⁶⁵וכך תירצו הנודע ביהודה או"ח סי' יט והעונג יו"ט סי' כד. ועיין אור שמח הל' חמץ ומצה פ"א ה"ג., אבל להצד השני, הנה החידוש הוא רק במקום שאינו ברשותו הוא רק מצד איסור הנאה, אבל כאן, כיון דאין קנין באיסורי הנאה, הנה זהו בכלל חמץ של אחרים ממש שע"ז נאמר "אבל אתה רואה של אחרים"⁵⁶⁶כך הקשו על הנודע ביהודה בשו"ת ברית אברהם סי' כו ובית אפרים סי' מא. ועיין מה שפלפל בזה בשם שלמה לר' שלמה גאנצפריד בסוגיא דשוחט פסח על החמץ (סוגיא יב)..

ו׳ולענין המקנה חמץ בפסח, אם יעבור בב"י, יהיה הנפקא מינה בהיפך, דאם החידוש הוא בבטול הסבה אז המקנה לא יעבור בב"י ממ"נ, דאם נבטל הסבה של איסור הנאה הרי אין החמץ שלו מצד דהקנין חל, ואם לא נבטל הסבה הרי שוב לא יעבור בב"י מצד האינו ברשותו של האיסור הנאה, ולא שייך ע"ז להגיד שעשאן הכתוב כאילו הן ברשותו, מאחרי דכל החידוש הוא בבטול הסבה, וכאן לא יתכן זאת כנ"ל, אבל להצד השני שפיר עובר, מכיון דס"ס אין קנין באיסורי הנאה והקנין לא חל, ממילא הוא עובר בב"י מצד החידוש, דהא זה גופא החידוש לפי הנ"ל, שגם איסור הנאה בכלל, או איסור הנאה של חמץ, אינו נחשב בכלל "אבל אתה רואה של אחרים".

ז׳וגם מהספק השני שהסתפקנו מה היא נקודת החידוש, אם אנו תופסים, שהחידוש הוא בהמסובב ולא בהסבה, גם מזה יוצא לנו נ"מ בדינא, איך יהיה בחמץ שיש עליו איסור הנאה גם מלבד האיסור הנאה של חמץ, דלהאופן הראשון דהחידוש הוא דאיסוה"נ לא הוה כמו הפקר לענין ב"י גם בזה יעבור, אבל להאופן השני, שהחידוש הוא שאיסוה"נ של חמץ שאני, ממילא במקום שיש איסור הנאה אחר לא יעבור בב"י⁵⁶⁷בענין זה האריכו האחרונים, ראה שו"ת תשובה מאהבה סי' קצט שעובר, ובתורת חסד או"ח סי' כד כתב שכיון שכבר פקע מרשותו לא יהני מה שהוא גם איסור חמץ. וע"ע קצוה"ח סי' רעג סק"א, פרמ"ג בפתיחה כוללת וראש יוסף פסחים ה, א, מנחת חינוך מצוה ט אות ה, בנין שלמה סימן כה, שדי חמד מערכת חמץ ומצה סימן ח אות מג, קוב"ש פסחים אות כו. ועיין מהר"ם מינץ הובא באחיעזר ח"ג סימן א אות ח שהקשה על כל חמץ שמשעה שישית אסור בהנאה מדרבנן אמאי עובר בבל יראה בשעה שביעית, הא הוי כמו חמץ של כלאי הכרם..