המידות לחקר ההלכה, חלק א, ז; סבה ומסובב או יסוד ובנין י״דHaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method VII 14
א׳ועי' בביצה (ו' ע"ב) בתוס' ד"ה השתא מוכן לאדם שכתבו "ותימא, היכי הוה מוכן לאדם, אדרבא לא הוי מוכן לאדם, דבין השמשות לא מצי שחיט לה, דשמא הוא שבת והיכי מוכח דמוכן לאדם לא הוי מוכן לכלבים? - וכו' - והר' יעקב מקורביל תירץ, דשפיר מיירי דוקא לענין שבת, ואעפ"כ מוכח שפיר דמוכן לאדם לא הוי מוכן לכלבים, דאי ס"ד דמוכן לאדם הוי מוכן לכלבים, א"כ בע"ש מבעוד יום אם היה מוכן לאדם היה מוכן גם לכלבים, לפי דבריו דמוכן לאדם הוי מוכן לכלבים, א"כ כשהחשיך וקדש היום, אע"ג דנסתלקה הכנה דאדם שאינה ראויה לאדם עכשיו, מ"מ היתה מוכנת לכלבים מבעוד יום, וכיון שהיתה מוכנת להם ההכנה לא נסתלקה בקדושת היום".
1
ב׳ואנו רואים, שהשקלא וטריא בתוס' הנ"ל היא בזה: אם נביט על הא דמוכן לאדם מוכן לבהמה מנקודת יסוד ובנין או מנקודת סבה ומסובב, בהקושיא תפסו כהצד הראשון, וא"כ רק אז הוא מוכן לכלבים כשהוא מוכן לאדם - ובע"ש בין השמשות כבר לא היה מוכן לאדם וממילא ג"כ לא מוכן לכלבים, ובהתירוץ תפסו כהצד השני, ובכן בעינן את המוכן לאדם רק זמן ידוע, שזה גורם שנחשב כבר מוכן לכלבים, ואז אפילו אם מאיזו סבה שהיא נתבטל המוכן לאדם, נשאר זה בכ"ז מוכן לכלבים, והציור הזה יש בכאן דמבעוד יום הוי מוכן לאדם, ואז אפילו כשהניח בין השמשות נתבטל המוכן לאדם, הנה עי"ז לא נתבטל המוכן לכלבים613בפשוטו היה ניתן לפרש המחלוקת בין התוס' לר"י מקורביל לא אם גדר מוכן לאדם הוי מוכן לכלבים הוא יסוד ובנין או סיבה ונסובב, אלא אם הוא הכנה אחת היוצרת את חברתה וכיסוד ובנין, או שהם ב' הכנות נפרדות ואין אחת נובעת מחברתה, והיינו שהתוס' סברי דאין באוכלי אדם הכנה מצד עצמם גם לכלבים ורק מה שהם מוכנים לאדם הוא המסלק שום מוקציה מיניה, ועל כן הקשו התוס' שפיר דסוף סוף לא הוי מוכן לאדם וכמו שביאר הגאון המחבר שהכנה אחת הנובעת מחברתה הוא בגדר יסוד ובנין, ואילו הר"י מקורביל סבר דשיייך הכנה לכלבים גם באוכלי אדם ואין אדם מקצה דעתו ממאכל אדם לשימוש כלבים (ולא משום יסוד ובנין, אלא דלכלבים יש הכנה עצמית אף באוכלי אדם), ועל כן אף כשנאסרה אכילת אדם לא פקעה אכילת כלבים. ויעויין לשון הרמב"ן במלחמות שם יא, א מדפי הרי"ף, וכן מה שאמרו בנבלה שנתנבלה בשבת מוכן לאדם לא הוי מוכן לכלבים לומר שזו מערב שבת מוכנת לאדם היתה ואילו היתה בכלל אותה הכנה הכנה לכלבים נמצאת מוכנת לכלבים בשבת לזורקה להם אע"פ שאסרה השבת לאדם שאילו היתה מותרת לאדם ודאי אוכלי אדם מאכילין אותן לבהמה, עכ"ל. עיי"ש בכל דברי הרמב"ן שמבואר מדבריו כנ"ל שכל שיש עליו שם נפש (ונפש בהמה במשמע) אין אדם מקצה דעתו ממנו לשיטה זו. ועיי"ש ברמב"ן שאיסור המפקיע שימוש אינו מפקיע הכנה, וכן כתב התוס' פסחים נו, ב ד"ה דתנן, ועיין בחזון איש או"ח סי' מא סק"ז שביאר גם את דברי הר"י מקורבי"ל עפ"י התוס' הנ"ל. וראה תוס' חולין יד, א ד"ה אם לא, עיי"ש.
עוד אפשר היה לבאר שנחלקו התוס' והר""י מקורביל איזו שעה קובעת הכנה אם שעת בין השמשות או אפילו מבעוד יום, ולפי זה אין ראיה כלל לנדון הגאון המחבר בסיבה ומסובב ויסוד ובנין, ודו"ק..
עוד אפשר היה לבאר שנחלקו התוס' והר""י מקורביל איזו שעה קובעת הכנה אם שעת בין השמשות או אפילו מבעוד יום, ולפי זה אין ראיה כלל לנדון הגאון המחבר בסיבה ומסובב ויסוד ובנין, ודו"ק..
2