המידות לחקר ההלכה, חלק א, ז; סבה ומסובב או יסוד ובנין כ׳HaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method VII 20
א׳וכדי לתרץ גם את הקושיא האחרונה, מדוע אמרינן בספק הפקר ספק ממונא לקולא631עיין מש"נ בזה לעיל. ובהגהות היעב"ץ נדרים פה, א כתב דמה דלא מהני שאלה הוא משום דהוי כמו נדר על דעת רבים, ובשו"ת מהרש"ג שם כתב דהוי כמו אתא ליד גזבר. ועיין באגרות משה שם שלדרכו לא קשה כלל, שכיון שכל מה שיש בהפקר תורת נדר הוא רק מפאת שחל ההפקר ויש בזה צדקה לעניים, אם כן יש לדון בשורש ההפקר והוא ודאי ענין ממוני וספיקו לקולא. ועיין נתה"מ סי' רעה סק"א שמה שלא מהני שאלה בהפקר הוא רק אחר שזכה בהם אחר., עלינו להקדים את דברי ה"אבני מלואים" בתשובותיו (סימן ט"ו) שמתרץ את דברי הרשב"א בתשובותיו (סימן תרט"ו), שאם אמר: שבועה שלא אשתה יין וחזר ואמר הריני נזיר ושתה יין אינו חייב אלא אחת, שלכאורה קשה, מדוע לא תחול הנזירות מצד איסור כולל, דהא אסור גם בתגלחת ובטומאה? ואמנם ע"ז יש לישב דאינם משם אחד, אבל עדיין הקושיא מצד לא יחל המשותף לכל האיסורים בנזיר, וא"כ הלא זה הוה משם אחד? ומתרץ עפ"י דברי המהרי"ט הנ"ל, שמזה יוצא שאיסור בל יחל בנזירות אינו בא באופן ישר מצד הקבלה, דהא את פרטי הנזירות לא קבל כלל, אלא מכיון שכל איסור הפרטים המסתעפים מהתואר קדושה, מה שאת זה כן קיבל עליו, וממילא יש בעברת כל פרט שבנזירות גם עברה על קבלת התואר קדושה שע"ז בא הלא יחל דברו, וממילא "די לבא מן הדין להיות כנדון", כלומר, שאינו עובר בבל יחל רק באותה המדה שיש בזה איסור מצד הבל יאכל ובל ישתה הבא מצד התואר קדושה כשהוא לעצמו, כלומר, שבמקום שיש בל יאכל ובל ישתה מצד התואר נזירות כשהוא לעצמו, שאם אפשר להוסיף גם את האיסור של בל יחל, אבל אי אפשר לומר להיפך שהבל יאכל ובל ישתה יחול מצד הבל יחל, שהרי בזה נהיה בבחינת "תלי תניא בדלא תניא", כלומר, שנתלה את הסבה בהמסובב632עיין מה שכתב בזה הגאון מקוטנא בהגהותיו על תשובות הרשב"א ח"ד סי' קח. וראה מש"כ הגאון המחבר בספרו דרך הקודש שמעתתא ג פרק ט ופרק כז..
1
ב׳ובאמת דבריו בעיקר המה גמרא מפורשת בנדרים (ג' ע"ב) "בשלמא בל יחל דנדרים משכחת לה, כגון דאמר, ככר זו אוכל ולא אכלה - וכו' - אבל בל יחל דנזירות היכי משכחת לה, כיון דאמר הריני נזיר הוה ליה נזיר, אכל קם ליה בבל יאכל שתה קם ליה בבל ישתה? אמר רבא, לעבור עליו בשנים", ועי' במפרשים שדחקו הרבה גם בהקושיא וגם בהתירוץ, אבל באמת צריכים לדקדק את האריכות בהקושיא "כיון דאמר הריני נזיר הוה ליה נזיר", שלכאורה זה למותר לגמרי לפי הפירוש הרגיל, שהקושיא היא שאיך יתכן עברת בל יחל לחוד? אלא באמת הדברים הללו באים להבליט שהמקשן סבר שבכלל לא שייך בל יחל בנזירות לפי שיטת המהרי"ט הנ"ל, דהלא כל בל יחל הוא מה שעבר על קבלתו, וכאן, בנזירות, לא קבל כלל את הפרטים אלא קיבל עליו רק את התואר קדושה, וזה שאמר "כיון דאמר הריני נזיר הוה ליה נזיר", כלומר, שמה שקיבל הרי שפיר נתקיים שקיבל עליו תואר קדושה, וזה שפיר הועמד עליו, והראי' ש"אכל קם ליה בל יאכל שתה קם ליה בבל ישתה", שכל זה מסתעף מהתואר קדושה, ובכן איך אפשר מלקות גם מצד בל יחל? וע"ז הוא מתרץ "לעבור עליו בשנים" כדברי הא"מ הנ"ל שהא בהא תליא, ובמקום שעובר על אחד הפרטים האסורים בנזיר המסתעפים מצד התואר קדושה, ממילא הוא עובר גם כן על קבלת התואר קדושה, אבל רק "לעבור עליו בשנים", זאת אומרת, כדברי הא"מ הנ"ל, שאי אפשר שיעבור על בל יחל בנזירות מבלי הבל יאכל, כי הבל יחל בנזירות הוא דבר מסתעף מהבל יאכל כנ"ל633כן כתב בשלמי נדרים בסוגיא שם. ועיין קהלות יעקב נדרים סי' טו. (ועי' בספרנו ד"מ דה"ק ש"ג פ' ו' שביארנו את הסוגיא הנ"ל מעט באופן אחר)634עיין גם לקמן מדה ח אות יב..
2
ג׳וציור שכזה יש לנו ממש בהפקר, כי הפקר, כאמור, הוא מושג ממוני שע"ז לא שייך בל יחל באופן ישר, אלא ג"כ שכיון שכל הדינים הממוניים שבזה מסתעפים ס"ס מדבריו, הנה כל מה שעובר בזה נגד הדין הוא ממילא עובר על בל יחל, אבל שוב "דיו לבא מן הדין להיות כנדון", כלומר, שאי אפשר ש"בל יחל" שבזה יכלול יותר מכפי שכוללים הדינים הממוניים שבזה, וכיון שמצד הממון הלא דינא הוא שספיקתם לקולא, ממילא אי אפשר שמצד לא יחל יהיה ספיקו לחומרא, כנ"ל635האחרונים דנו באיסור בל יחל בענינים שונים. א. לענין בל יחל במעילה בקדשים ראה שטמ"ק בהשמטות למנחות ד, ב אות יח, שער המלך הל' חמץ פ"ג הי"א הובא במצפה איתן נדרים י, א (וראה מצפ"א פסחים מז, ב), חקרי לב יו"ד ח"ג סי' קמא, חי' הפלאה פסחים צ, א, אבני נזר יו"ד סי' ש, תקנת עזרא מעילה ב, א, רש"ש נדרים טו, א, אחיעזר יו"ד סי' יח אות ב-ה, קוב"ש ח"ב סי' יח, אגרות ורשימות קה"י זכרון שאול סי' יד, אגרות משה קדשים סי' יח . ב. בל יחל באכילת תרומה, ראה קרית ספר הל' תרומות סוף פרק ד, בית שערים או"ח סי' קיב, אוריין תליתאי דיני דיבור ומחשבה אות ג, אגרות משה שם, מעדני ארץ תרומות שם הי"ז אות ד. וכתבו אחרונים שהנדונים הנ"ל תלויים בחקירה הנ"ל בגדר בל יחל (ולפי"ז יש לתלות במחלל שבת בתוספת שבת אם עובר על בל יחל עיין אמרי בינה דיני שבת סי' י ע"פ הלבוש סי' רסג סי"ז דתוספת שבת מלתא דנדר הוא, ועיין דברות משה שבת סי' יא בענין בל יחל באוכל בתענית)..
3