המידות לחקר ההלכה, חלק א, ז; סבה ומסובב או יסוד ובנין כ״דHaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method VII 24
א׳וע"י כך היה אפשר לומר ג"כ, דהרמב"ם והראב"ד חולקים לענין הזמן של איסור הנאה בחמץ, דהרמב"ם סובר שם דאיסור הנאה מתחיל משש שעות כר' יהודא, אע"פ שבנוגע לאיסור חמץ לאחר זמנו פוסק כר"ש, כמבואר שם הנ"ל. והראב"ד כאמור חולק על זה, כי, כידוע, חולקים הרמב"ם והראב"ד ג"כ בנוגע לזמן האיסור של ב"י, שהרמב"ם פוסק שם שאיסור ב"י מתחיל משש שעות ולמעלה והראב"ד חולק על זה ומדייק מלישנא דקרא שכתוב "שבעת ימים שאור לא ימצא", ואפשר היה להגיד דהרמב"ם לשיטתו והראב"ד לשיטתו, כי הרמב"ם, מכיון שסובר דחמץ אסור בב"י משש שעות ולמעלה, ע"כ דגם איסור הנאה מתחיל משש שעות, דאל"כ לא יועיל הבטול לענין הערב פסח משש שעות עד הערב, כיון דכל הבטול מועיל רק שישאר ה"אינו ברשותו" ועד הערב הרי אינו אסור בהנאה והוי שפיר ברשותו אבל הראב"ד לשיטתו, שגם הלאו של ב"י מתחיל רק מבערב, ובשביל כך אפשר שפיר שגם האיסוה"נ מתחיל ג"כ רק מבערב.
1
ב׳אכן, לפ"ז יוצא, דלר"י דחמץ מותר בהנאה כל ענין בטול נפל בבירא642אכן כך כתב הצל"ח ריש פסחים דלריה"ג שחמץ מותר בהנאה איה"נ דלא יהני ביטול רק הפקר גמור בפה, וכ"כ בספרו שאגת אריה סי' עז. ועיין במקור חיים סי' תלא דיני בדיקה וביטול סק"ג שביאר שגם לריה"ג אין הכוונה דהוי מותר בהנאה לגמרי, אלא שהתירה התורה להינות ממנו בזמן שמשביתו. ועיין רמב"ן ריש פסחים מה שביאר בגדר הביטול ולפי"ז אין צורך להנ"ל. וע"ע תשובה מאהבה סי' קפב, בית מאיר סי' תלא סעיף א, אחיעזר ח"ג סי' א, חזו"א סי' קכד לדף מט., והגמ' הלא אומרת תמיד דמדאורייתא בבטול בעלמא סגי ומשמע דאין חולק בדבר? וע"כ עלינו לבוא בזה מצד המ"ע דתשביתו, ובכן יותר מסתבר כהצד השני דהאינו ברשותו משמש בזה רק בתור סבה נמוקית, כדי שע"י כך יתהוה ההפקר מבטול בלב לבד, וממילא אע"פ שתיכף ע"י חלות הבטול מתבטלת הסבה של תשביתו, לא איכפת לן, כי, כאמור, בהתבטלות הסבה לא מתבטל המסובב.
2