המידות לחקר ההלכה, חלק א, ח; סבה ומסובב ועצם והסתעפות של הדבר ל״גHaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method VIII 33
א׳ומדברי התוס' רי"ד הנ"ל אנו רואים באופן בולט דכל הגדר ספק טומאה ברה"י טמא הוא כנ"ל, רק, כשעיקר הספק הוא בהדבר הנטמא, שהרי הוא מביא לדוגמא להכלל שלו הא דמחט שנמצאת חלודה דכל הטומאות כשעת מציאתן, בלי הבדל בין רה"י ובין רה"ר, ובודאי שאין הטעם משום ד"כשעת מציאתן" זהו גופא חזקה גמורה, דהא ברה"י לא מועילה שום חזקה, וכבר עמד על זה הש"ש (ש"ג פרק ו')? אלא ע"כ משום הטעם הזה, דכיון דעצם הספק הוא בהעצם, בדבר המטמא, תו אין הכלל של ספק טומאה ברה"י אף להספיקות המסתעפים בהמקרים הבאים אחרי כך.
1