המידות לחקר ההלכה, חלק א, ח; סבה ומסובב ועצם והסתעפות של הדבר נ״אHaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method VIII 51
א׳המושג עבדות בכלל כולל גם צד ממוני, כי העבד הוא קנין הרב כמו כל הקנינים שלו, וגם צד איסורי, כי הלא יש דינים מיוחדים המבדילים בין עבד כנעני ובין ישראל בן חורין.
1
ב׳וגם כאן נופל הספק, אם שני הצדדים הנ"ל המה מעצם הדבר של העבדות, או שעצם העבדות זהו רק הצד הממוני, והצד האיסורי זהו כבר מסתעף ממילא.
2
ג׳ונראה שבזה תלויה המחלוקת אי המפקיר עבדו יצא לחירות וצריך גט שחרור או לא, שבגיטין (ל"ח ע"א) אומר שמואל הטעם שאין צריך גט שחרור הוא מפני "שנאמר וכל עבד איש מקנת כסף, עבד איש ולא עבד אשה? אלא עבד שיש לרבו רשות עליו קרוי עבד ושאין לו לרבו רשות עליו אין קרוי עבד", כלומר, שעצם המושג עבד הוא מה ש"יש לרבו רשות עליו", וכל הפרטים באיסורים המבדילים בינו ובין ישראל גמור מסתעפים כבר ממילא, וכשנתבטל העצם ע"י ההפקר ממילא מתבטלים כל הפרטים המסתעפים הנ"ל, ור' יוחנן שסובר, שרק צריך גט שחרור, ע"כ שחולק על זה וסובר, דגם הדינים באיסור המה מעצם הדבר של העבדות, ואם נתבטל חצי הדבר האחד, לא נתבטל חצי הדבר השני767עיין בריטב"א בקידושין שגם לשמואל לא מהני מחילה ורק הפקר דהוי סילוק גמור מהני דכיון שהפקירו הרי נשאר עבד זה כמי שאין לו בעלים וזכה בגופו. אמנם אין מכאן ראיה כנגד הגאון המחבר שיש לבאר דמחילה אינה סילוק לגמרי אלא שעדיין שם בעליו עליו וממילא אין העבד משתחרר. ועיין קצוה"ח סי' ר סק"ה (ועוד מקומות) שנקט בפשיטות שלשמואל ע"י הפקעת קנין הממון בטל ממילא קנין האיסור, עיי"ש שהקשה אמאי לא יהני שיתן האדון לעבד שטר מתנה על עצמו. ועיין בזה אמרי משה סי' כג סק"ב וסי' כד סק"א ובקה"י גיטין סי' ח..
3