המידות לחקר ההלכה, חלק א, ח; סבה ומסובב ועצם והסתעפות של הדבר ז׳HaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method VIII 7
א׳והנה אם כי, כאמור, שבעל דבר בשעת פעולת הדבר אם זוהי דרושה למחשבה מצדו, יכול לבטל ולהגביל את הדבר, אך לא בכל פעם תלוי הדבר לגמרי ברצונו, למשל, אם הוא רוצה רק בחצי הדבר ולא בהדבר השלם אז זה תלוי אם הדבר בכלל ניתן להתחלק או לא, כי אם לא ניתן להתחלק אז לא חל כלל, וזהו שאנו אומרים כשאמר "חציך מקודשת לי אינה מקודשת כלל".
1
ב׳אבל מאידך גיסא אנו אומרים, "מתנה ש"ח להיות פטור משבועה והשואל להיות פטור מלשלם" (ב"מ צ"ד ע"א), ועל קושית הגמ' שם "אמאי מתנה ע"מ שכתוב בתורה הוא וכל המתנה ע"מ שכתוב בתורה תנאו בטל"? מתרצינן, "שאני הכא, דמעיקרא לא שיעבד נפשיה", ופירש"י "והכא לאו מתנה ע"מ שכתוב בתורה, אלא שאמר לו אי אפשי להיות שומר שלך אלא בכך, ושומר לא נחית לשמירה עד דמשך לבהמה, והאי כי משיך כבר פירש עמ"נ שאין לך עלי שבועה, ולא שיעבד נפשיה לירד בתורת שמירה אלא במקצת ולמה שירד ירד, אבל במקדש את האשה מכי אמר לה הרי את מקודשת לי אקדשיה לה, וכי אמר לה עמ"נ שאין לך עלי, מתנה ע"מ שכתוב בתורה שאין אישות לחצאים, וכי תפיס קדושין לגמרי תפיס, והאי מתנה ע"מ שכתוב בתורה", ובתוס' כתובות (נ"ו ע"ב) כתבו "ובקונטרס פירש שם, דהכא מקודשת משום דכי יהיב לה קדושיה אקדשה ותנאה דבתר הכי לאו כלום הוא שכבר היא אשתו, אבל שומר חנם מתנה קודם שמשך, ואין נראה דהא כל תנאי לר"מ תנאי קודם למעשה הוא"?
2
ג׳וכבר כתבנו בספרו ד"מ ש"ג (פ' כ"ג), דבאמת אין החילוק שרש"י מחלק בין שני הדברים הנ"ל הוא חילוק בזמן התנאת התנאי אם לפני המעשה או לאחר המעשה, דבודאי בזה צדקו בתוס', דגם במתנה עמ"נ שאין לך עלי שאר כסות ועונה התנאי הוא לפני המעשה, אלא עיקר ההבדל הוא בעצם חלות התנאי, אם הוא בעצם הדבר או רק בהפרטים המסתעפים מהדבר, דכאמור, במתנה ע"מ שכתוב בתורה התנאי או בהפרטים המסתעפים מהדבר, אבל בשומרים התנאי הוא בעצם הדבר, כי בודאי אין חיוב השבועה של ש"ח וחיוב התשלומים של השואל בכלל פרטים המסתעפים מהחיוב, אלא זהו עצם החיוב גופא, וכשמתנה ש"ח להיות פטור משבועה, למשל, הנה זהי הגבלה בעצם הדבר שהוא החיוב, וכלשון רש"י הנ"ל "שלא שיעבד נפשיה לירד בתורת שומרים אלא למקצת ולמה שירד ירד"674כך כתב הרמב"ן בבא מציעא צד, א לבאר הסוגיא שם, וכ"כ בחידושי הר"ן והביא דברי רש"י הנ"ל והקשה עליו קושית התוס', ובסוף דבריו כתב ז"ל, ואפשר דהכי נמי קאמר שאי אפשר לקדש אשה שלא יתחייב לה בשאר כסות ועונה שהתורה חייבתו, ולאו דוקא אישות אלא שאין לך דבר בתורה שאפשר לעשותו לחצאין בתנאי הבא לבטל מקצת ולקיים מקצת וכדכתיבנא. עכ"ל. ועיין שטמ"ק ב"מ שם.
וזה לשון התוס' רא"ש בכתובות נו, א ביאור החילוק בין שומרים לשאר מתנה עמש"כ בתורה, וי"ל דלא דמי דהכא ובכל דוכתא דחשיב מתנה על מה שכתוב בתורה היינו היכא דחייבתו תורה ממון על ידי דבר אחר ולא מחמת שהעלה בדעתו לתתו כגון שאר כסות ועונה שחייבתו תורה מחמת שמקדשה סתם וכן כתובה, אבל שומרין ריבתה תורה שומרין הרבה שומר חנם ושואל נושא שכר ושוכר והדבר תלוי בדעת עצמן ולפי הנאתן משעבדין עצמם כאדם הקונה מקח מתנה מה שירצה הילכך במקום שאין משעבדין עצמן פטורין ותנאן קיים. עכ"ל (וכ"כ בקיצור בב"מ שם)..
וזה לשון התוס' רא"ש בכתובות נו, א ביאור החילוק בין שומרים לשאר מתנה עמש"כ בתורה, וי"ל דלא דמי דהכא ובכל דוכתא דחשיב מתנה על מה שכתוב בתורה היינו היכא דחייבתו תורה ממון על ידי דבר אחר ולא מחמת שהעלה בדעתו לתתו כגון שאר כסות ועונה שחייבתו תורה מחמת שמקדשה סתם וכן כתובה, אבל שומרין ריבתה תורה שומרין הרבה שומר חנם ושואל נושא שכר ושוכר והדבר תלוי בדעת עצמן ולפי הנאתן משעבדין עצמם כאדם הקונה מקח מתנה מה שירצה הילכך במקום שאין משעבדין עצמן פטורין ותנאן קיים. עכ"ל (וכ"כ בקיצור בב"מ שם)..
3
ד׳וזהו שאמרנו, שיש הבדל בין חצי דבר שניתן להתחלק ובין חצי דבר שלא ניתן להתחלק, ובשביל כך כשמקדש חצי אשה אינה מקודשת, כי האשה לא ניתנה להתחלק, וכאן בשומרים "שלא שיעבד נפשיה אלא למקצת" אנו אומרים "למה שירד ירד" כיון שזה כן ניתן להתחלק.
4