המידות לחקר ההלכה, חלק א, ח; סבה ומסובב ועצם והסתעפות של הדבר ח׳HaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method VIII 8
א׳הבאנו לעיל את ההלכה של "הריני נזיר עמ"נ שאהיה שותה יין ומטמא למתים נזיר בכולן" מפני שהוא מתנה ע"מ שכתוב בתורה כמבואר בנזיר (י"א ע"א), אכן בירושלמי נזיר פרק שני נאמר על זה טעם אחר, "תמן אמרינן מתניתן ר"מ דר"מ אמר צריך לכפול", ומהי המחלוקת בין הבבלי והירושלמי?
1
ב׳כבר ביארתי את זה בס' ד"מ הנ"ל ש"ג (פ' כ"ד) שהמחלוקת היא בזה, אם האיסורים שהנזיר אסור בהם זהו עצם הנזירות, כלומר, עצם הדבר, או שהמה פרטים המסתעפים מתוך הדבר, וכמובן שזה תלוי בחקירת האחרונים הידועה במהות הנזירות, אם זהי בבחינת קבלת איסורים על עצמו, זאת אומרת, כשם שכל אדם יכול "לאסור איסר על נפשו" בנדר או בשבועה כך יכול לאסור על נפשו בנזירות, וכשאומר הריני נזיר כאילו קיבל עליו בפירוש שלא לשתות יין שלא לגלח ושלא לטמאות למתים, והמלות "הריני נזיר" זהו רק קצור הלשון, שבמקום לפרט את כל הפרטים האלה הוא מבטא את זה בשתי המלות הנ"ל, או שנזירות הוא תואר קדושה, והתואר קדושה מטיל עליו איסורים מיוחדים כמו שהתואר כהונה מטיל ג"כ חיובים מיוחדים, ומובן שלהצד הראשון הנה כל פרטי האיסורים של הנזיר זהו עצם הדבר, עצם הנזירות, אבל להצד השני עצם הנזירות זהו כאמור תואר הקדושה, וכל הפרטים האסורים המה רק הסתעפות מעצם הדבר.
2
ג׳וגם כאן יש לנו הציור מה שאמרנו בתחילת המדה הזו, כי כשאנו רואים איזה פרטים הבאים מסבה אחת, שנופל הספק אם להביט על הפרטים האלה כעל מסובבים שונים המסובבים מסבה אחת או להביט על זה כעל עצם הדבר והמסתעפים מהדבר, כי הנה הסבה העיקרית להנזירות היא בודאי האמירה שלו, שאמר הריני נזיר אבל התוצאות מזה הן פרטים אחדים דיני הנזירות, ולהצד הראשון יש בזה סבה אחת ומסובבים אחדים, ולהצד השני הסבה מביאה רק למסובב אחד להתואר קדושה, שזהו עצם הדבר, עצם הנזירות, וכל פרטי הדינים המה רק פרטים המסתעפים מתוך הדבר.
3