המידות לחקר ההלכה, חלק א, י; אמצעי ותכלית ט״זHaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method X 16
א׳ובזה ישבתי בספרי דרך הקודש ח"א ש"א (פ' ט"ו) את הקושיות שמקשים על הירושלמי פ"ג דשבת (ה' ב') שהקורע בשבת יוצא ידי קריעה, ולא שייך בזה הגדר דמצהב"ע, משום "תמן גופא עברה, ברם הכא הוא עבר עברה", וכן "הוציא מצה מרשות היחיד לרשות הרבים יוצא בהם ידי חובתו בפסח", ומקשים מהא דרה"ש (כ"ח ע"א) דאמרינן "בשופר של שלמים לא יתקע ואם תקע לא יצא" הלא גם בכאן רק הוא עבר עברה? אכן לפ"ז מסולקת הקושיא מעיקרה, דהירושלמי מחדש רק דהגדר דמצוה הבאה בעברה הוא רק במקום דנושא המצוה הוא גם נושא העברה, ובקורע בשבת הנה נושא המצוה הוא הבגד, ונושא העברה הוא רק האדם, ובאמת זהו ג"כ ההבדל בין סוכה גזולה, למשל, לשופר הגזול, דבראשונה אנו באים מטעם מצוה הבאה בעברה משום דהעברה והמצוה המה בנושא אחד, בהסוכה, אבל בשופר הגזול הנה נושא העברה הוא השופר ונושא המצוה הוא רק האדם, כאמור, דנושא המצוה הוא בשמיעה, אבל זהו גופא מחייב, באם גם העברה תהיה בגברא, שוב כן שייך הגדר דמצוה הבאה בעברה.
1
ב׳ונמצא דחלוק שופר מן סוכה למשל מן הקצה אל הקצה, דסוכה הגזולה וממילא אם תהיה העברה רק בגברא תהיה כשירה, ושופר הגזול כשר, וממילא אם תהיה העברה רק בגברא אדרבא לא יצא מטעם מצוה הבאה בעברה, כנ"ל892עיין בזה בשו"ת חמדת שלמה או"ח סי' טו סקכ"ז, שו"ת תורת חסד סי' נו, שו"ת נפש חיה דין עדל"ת סי' א, אלה המצוות קונטרס מצוה הבאה בעבירה כלל א סי' א. וע"ע עונג יום טוב סימן ל וסימן מא בהג"ה וקובץ הערות סימן יא וברכת שמואל יבמות סי' ב שדנו בענין מצוה הבאה בעבירה במקום שהמצוה היא רק בתוצאה..
2