המידות לחקר ההלכה, חלק א, י; אמצעי ותכלית י״זHaMiddot leCheker haHalakhah, Part I, Method X 17
א׳והר"ן בפסחים בפקרא קמא הסביר בטעמו של דבר דיש מצות שמברכינן עליהן ב"על" ויש מצוות שמברכינן בל', כי המצוות שאי אפשר לו להפטר ע"י אחר כתפילין, סוכה, וציצית מברכינן בל', והמצוות שלא מוטל עליו כלל כמו שחיטה וכדומה, כו"ע מודים שהברכה היא בעל, כי פליגי במצוות המוטלות עליו ובכ"ז אפשר להפטר גם ע"י אחר אף בלי שליחות כמו ביעור חמץ וכדומה, אבל בתרומה למשל מברכינן בל', אע"פ שגם שם אפשר לקיימה ע"י אחר? דשאני תרומה דאם הוא עושה זאת ע"י אחר הוא מטעם ד"שלוחו של אדם כמותו.
1
ב׳והכוונה הוא באמת ג"כ כנ"ל, דאלה המצוות שהפעולה הוא בגדר תכלית מברכינן בל' "לישב בסוכה, להניח תפילין ולהתעטף בציצית", שהלשון גופה מורה דעצם הפעולה הוא חיוב עליו, אבל אלה המצוות שהפעולה הוא רק בגדר אמצעי, באופן שאין החיוב בעצם הפעולה אלא בהפועל יוצא שיעָשה הדבר, שם מברכינן ב"על", וכשאומרים למשל על השחיטה, הכוונה שהמצוה איננה בפעולת השחיטה, אלא שהמצוה היא בזה שהיא תהיה שחוטה, ומה שמשתמש הר"ן בההבדל של שליחות הוא רק בתור סימן, דבאלה המצוות שאי אפשר לעשותן ע"י אחר כלל, או לכה"פ שיש צורך בשליחות, זהו סימן שהמצוה היא בעצם הפעולה, או בפעולה בחפצא או בפעולה בגופו, ועל זה שייך לומר בל', ואלה המצוות שאפשר לעשותן ע"י אחר ואין צורך אפילו בשליחות, זהו סימן שאין המצוה בעצם הפעולה, אלא רק בהפעול יוצא וע"ז מתאימה הלשון "על", כלומר, התכלית היוצאת מהפעולה כנ"ל893לפי זה היה מקום ליישב את קושית הר"ן על עצמו מהדלקת נר חנוכה שמברכין להדליק אע"פ שאפשר לצאת על ידי אחר. והר"ן תירץ שאי אפשר לצאת על ידי אחר כיון שצריך להשתתף עמו בפריטי. אולם לדברי הגאון המחבר אין צורך לזה, דלברי הגאון המחבר מה שתולים נוסח הברכה באפשר לקיים על ידי אחר אינו סיבה לברכה ב'על' אלא סימן דבכה"ג המצוה היא בתכלית ולא בפעולה. ואילו בנר חנוכה יש לומר שהמצוה היא בפעולה רק כיון שהחובה היא על הבית ולא על הגברא (עיין פנ"י שבת כב, א ואכמ"ל) על כן יוצא גם כשלא הדליק הוא בעצמו..
2