המידות לחקר ההלכה, חלק ב, יא; מציאות ודין ק״הHaMiddot leCheker haHalakhah, Part II, Method XI 105

א׳וע' בש"ך שם בסימן צ"ח הנ"ל (ס"ק ז') שמביא בשם או"ה, דאפילו אם נפל חלב לבשר עוף שהוא דרבנן, אפילו הכי, אם נשפך אסור, הואיל וטעם כעיקר דאורייתא, והוא מרבה להשיג עליו, אבל עכ"פ בבשר בחלב דאורייתא אין שום ספק דאנו אוסרים בנשפך, ולכאורה, הלא כאן בודאי אפשר לבוא מטעם חזקת היתר, דחזקת איסור לא היתה מעולם כאן, דכל האיסור מתהוה רק עכשיו ע"י התערובות והספק הוא אם נתהוה האיסור מעיקרא או לא?

ב׳אכן, באמת אין בזה משום שאלה, דחזקה לא שייכת רק כשהנושא של החזקה לא נשתנה, וכל הספק הוא בהתאם של הנושא הזה ואז אנו אומרים שנשאר בתוארו כשהיה, משא"כ בספק איסור של בשר בחלב, אם כי הבשר בפני עצמו והחלב בפני עצמו הוא מותר, אבל תערובות בשר בחלב זהו כבר מציאות מיוחדת בפני עצמה, כמו שביארנו את זה בהתחלת המדה הזו⁴²¹לעיל (אות א)., ולמציאות שכזו לא היתה חזקת היתר מעולם.

ג׳ולא עוד אלא דיש ג"כ מקום לנמק אלה האוסרים גם בבשר עוף בחלב דרבנן כשנשפך וא"א לעמוד על שיעורו, שג"כ אסור, לפ"מ שביארנו בכמה מקומות⁴²²לעיל מדה ב (אות טו-כ), וראה לעיל (אות עג) ולהלן (מדה יג אות לא ומדה יז אות לב)., דגדר חזקה הוא מה שמעמידים בכל ספק על הצד של העדר הסבה, הנה גם בב"ח כשהתערובות הוא ודאי, אלא שהספק הוא אם יש ס' או לאו, הנה הבטול בס' הוא הסבה להיתר, וכל זמן שאין סבה להיתר ממילא נאסר מטעם תערובות, כלומר, שגם בזה הסבה האוסרת – התערובות – הוא ודאי, והסבה, המתרת היא בספק, ולשיטת הסוברים, דגם בספיקא דרבנן בחזקת איסור אסור, אסור גם בזה⁴²³עיין ט"ז (יו"ד סי' קה סק"ג) שהקשה על המדמים ספק כבוש לנשפך דלא דמי כלל, דבנשפך הוי ודאי איסור וספק ביטול ולא אתי ספק ומוציא מידי ודאי, משא"כ בספק כבוש דהוי ספק מעיקרא. עיין גם בגליון מהרש"א שם (סקי"א). וע"ע זבחי צדק (סימן קו) שהביא הרבה ראיות דאמרינן אין ספק מוציא מידי ודאי בדרבנן. אך כבר העירו האחרונים, דלפי"ז גם במין במינו היה צריך להיות דנימא אין ספק מוציא מידי ודאי, וע"ע בן אברהם (חלק בית הספק סימן ה) שדן בענין זה אי אמרינן בדרבנן אין ספק מוציא מידי ודאי, ונפתח כבר בדברי השעה"מ (מקואות פ"ו ה"י כלל ז), שתלה זאת בדברי התוס' דידן. וכבר האריכו בכל זה האחרונים ואכמ"ל..

ד׳ומובן, דזה שייך רק כשנפרש את גדר חזקה מטעם העדר הסבה, אבל אם נפרש פשוט מטעם דאנו מניחים את הדבר כשהיה הנה כאן לא שייך זה.