המידות לחקר ההלכה, חלק ב, יב; חיוב ושלילה י״אHaMiddot leCheker haHalakhah, Part II, Method XII 11
א׳ויש לפעמים בהעברה מרשות לרשות שנופל הספק, אם יש בזה רק תוצאה שלילית, למשל: בשני שותפים שאחד מהם מוותר על חלקו בשביל השני, שאפשר להסתפק אם המושג הוא שחלקו של האחד יוצא מרשותו ונכנס לרשות השני, כלומר: שיש בזה רק תוצאה חיובית: או שיש בזה רק הוצאה מרשותו וממילא נשאר השני בעלים על הכל. ומרכז הספק הוא במושג שותפות, אם זה חציו לזה וחציו לזה, או כולו לזה וכולו לזה, כלומר: אם טרם שנחלקו בפועל ג"כ הדבר חלוק בעצם ולכל אחד יש מחצית: או טרם שיצאה החלוקה מכח אל הפועל יש זכות לכל אחד להשתמש בכולו, ז. א. שלפני החלוקה בפועל אין גם כן חלוקה בעצם ולכל אחד יש כל הדבר, וחסר לו רק בזה שגם להשני יש כל הדבר. ומובן, שלהצד הראשון דרושה העברה משותף אחד לשני גם להוצאה וגם להכנסה, בעוד שלהצד השני דרושה רק הוצאה בלבד521בעיקר הנדון אם שותפות הוי כולו לזה וכולו לזה או חציו לזה וחציו לזה הרחיב בזה הגהמ"ח במקומות רבים, ראה מה שנכתב במדה זו (באותיות הבאות יב-טו; כז-לה; וכן באות סג וסט) וכן להלן מדה יג (אות מה והלאה); מדה כב (אות יא והלאה ואות כב והלאה, ועיין שם אות צו והלאה), ועיין עוד לעיל מדה ה (אות כט-ל), ושם צויין בקצרה שיטות האחרונים בגדר שותפות, אם הכוונה רק לב' צדדים אלו או שיש בזה גדרים נוספים..
1
ב׳ומסתעף מזה גם כן נ"מ, מהו הדין בשני שותפים שאחד מהם הוא גר שמת ואין לו יורשין, אם יכול לבוא אחד מן השוק לזכות בחלקו של הגר, שמובן שלצד הראשון שפיר יכול לזכות כבכל נכסי הגר. אבל לצד השני, אין לו לאיש מן השוק במה לזכות כמו שאי אפשר לזכות בשיעבודו של הגר, שפני ש"כיון שמת גר פקע ליה שיעבודיה" (לשון הגמרא בב"ק מ"ט ע"ב), וה"נ כאן, במיתת הגר, נשאר השותף השני בבעלותו הקודמת שהיתה לו גם כך בעלות בכל דבר522בשער משפט (סימן רעה סק"א) נסתפק בזה, והובא לעיל (מדה ה אות כט), וראה שם בהערות שאין הכרח לתלות בצדדי החקירה הנ"ל, כי יש לומר שגם להצד שלכל אחד יש חצי מכל מקום ב'סיבת' הדבר יש לכל אחד סיבה לבעלות על הכל והויכוח שלהם הוא רק על ה'בפועל' (עיין שם גם בדברי הגהמ"ח שהוא חילוק בין 'מציאות' ו'דין'), וממילא בגר שמת נשארה רק סיבת השותף השני, ודו"ק.
ועיין מש"כ באמרי בינה (הל' יום טוב) ובראיות שהביא ששותף צריך קנין כדי לזכות, וע"ע בקובץ שיעורים שצויין להלן. ובמה שכתב הגהמ"ח להלן (סוף אות יג)..
ועיין מש"כ באמרי בינה (הל' יום טוב) ובראיות שהביא ששותף צריך קנין כדי לזכות, וע"ע בקובץ שיעורים שצויין להלן. ובמה שכתב הגהמ"ח להלן (סוף אות יג)..
2