המידות לחקר ההלכה, חלק ב, יב; חיוב ושלילה ו׳HaMiddot leCheker haHalakhah, Part II, Method XII 6
א׳וזהו היסוד של ההלכה שמחילה אינה צריכה קנין. כי אמנם כל ההעברה מרשות לרשות מתהוה משתי תוצאות: תוצאה שלילית – ההוצאה מרשות המוכר או הנותן – ותוצאה חיובית, ההכנסה לרשות הלוקח או מקבל המתנה. ועצם השם קנין מראה על זה שיש בכאן גם תוצאה חיובית, שהלוקח או המקבל קנה איזה דבר: ואילו במחילה של חוב יש רק הצד השלילי ולא שום צד חיובי, כי המלווה רק מסלק את השיעבוד, אבל אי-אפשר להגיד שאותו השיעבוד עובר להלווה, אלא מכיון שהמלווה סלק את השיעבוד ממילא נשאר הלווה בבעלות שלו על הדבר שבעצם לא נפקע מעולם גם בהיות השיעבוד קיים, ובשביל כך לא שייך כאן קנין ואין צורך בזה לקנין514ראה שו"ת ר' עזריאל הילדיסהיימר (ח"ב סי' קסז) שכתב בתו"ד זה לשונו: דס"ל בפשיטות דכיון דהמחילה מועלת מצד עצמה ולא צריך שום דבר א"כ ע"כ אין בזה שום ענין מעניני מקח וממכר ואינו אלא שלילה ולא הווייה, דכל הוויות צריכים קנין מה וזהו רק פירוד גויעה ואסיפה, עכ"ל. ובעיקר הענין עיין בתוס' קידושין (יד, א) אם מחילה בעי קנין ושם בראשונים, וע"ע מחנה אפרים (זכיה מהפקר סי' יא) אם מחילה הוי סילוק או הקנאה ונפק"מ אי מהני מחילה בעל כרחו של הלוה; שיעורי הגר"ש רוזובסקי (קידושין אות רא והלאה); אבי עזרי (עבדים פ"ב הי"ד)..
1
ב׳ומה"ט גם חדושם של הרי"ף והרא"ש בפ"ק דמציעא שמחלקים בין שטר מלוה – שאם כי אמרינן "עדיו בחתומיו זכין לו"515ב"מ יג, א, ועיי"ש., בכ"ז בעינן "מטי לידיה" של המלוה: ובין שטרי שוברות, ששם מועיל, אע"ג דלא "מטי לידיה" דהלווה. וההבדל ג"כ מובן מאליו, שזהו הבדל בין חיוב לשלילה, ששטר מלוה פועל בחיוב ושטר שובר פועל רק בשלילה, לסלק את החיוב516להבנת ענין זה ראה מה שכתב בחי' הגר"ש שקופ (בבא מציעא סימן יח, מהדו"ח סי' כא) והאריך בענין וגדר עדיו בחתומיו זכין לו. וע"ע במש"כ הקהלות יעקב (בבא מציעא סי' יט) אם מה דמהני כאן הוא מטעם עבז"ל או מטעם מחילה. וראה חידושי הגר"ש רוזובסקי (בבא מציעא סי' יח) שהאריך בדעת הרי"ף ושאר הראשונים בגדרי עבז"ל בשטרי קנין ובשטרי ראיה ובחילוק ביניהם, עיי"ש מה שכתב בדעת הגר"ש שקופ הנ"ל, וחילוקים נוספים בסוגיא זו. וראה בספרו של הגהמ"ח דרכי הקנינים (שמעתתא ד פרק ו) בהרחבה אם ה'חתומיו' היא הסיבה וה'מטי לידיה' הוא תנאי או סיבה נוספת, עיין בזה נמי לעיל (מדה ג אות כא)..
2