המידות לחקר ההלכה, חלק ב, יג; שלילה והעדר ע״אHaMiddot leCheker haHalakhah, Part II, Method XIII 71
א׳ונחזור לעניננו לעצם המדה הנ"ל מדת שלילה והעדר שבאשם בהתורה גופה אנו רואים את ההבדל הזה שהבדילה בין טענת החזרתי לבין טענת נאנסו בפקדון. שבטענת החזרתי אפילו אם הפקיד את הפקדון בעדים נאמן ואינו צריך אפילו להשבע על זה, ובטענת נאנסו הוא צריך לשבועה דוקא ואפילו עד אחד אינו נאמן ע"ז ובעינן דוקא שני עדים.
1
ב׳כי ההבדל בין החזרתי לבין נאנסה הוא ההבדל בין שלילה והעדר. טענת החזרתי הוא העדר החיוב כי כל החיוב, נמשך רק עד החזרה. ולא כן טענת נאנסו שבאונס הוא כאמור רק בבחינת שולל את החיוב כי עצם החיוב הלא ישנו שס"ס לא החזיר לו את הפקדון, אלא שאנו באים מצד אונס רחמנא פטריה, וכאמור לעיל שגם דבר השולל הוא בכלל "עפ"י שנים עדים יקום דבר", אבל העדר הדבר בודאי אין בכלל הזה, וע"כ בהחזרתי אין אנו צריכים אפילו לעד אחד, אבל בנאנסו בעינן דוקא שני עדים כנ"ל.
2