המידות לחקר ההלכה, חלק ב, יד; בעצם ובפועל מ״הHaMiddot leCheker haHalakhah, Part II, Method XIV 45
א׳גם בעניני אישות עלינו לעמוד על ההבדל בין חסרון בעצם ובין חסרון בפועל.
1
ב׳וציור זה אנו מוצאים בגמרא גופא במחלוקת של ר' אליעזר וחכמים, במגרש חוץ מפלוני, שר' אליעזר מתיר וחכמים אוסרים, בריש פ' המגרש (גיטין ד' פ"ב), ומסתפקא להו להגמרא שם אם יש הבדל בין חוץ ובין על מנת, שאפשר שכל המחלוקת הוא דוקא בחוץ אבל בעל מנת שלא תנשא לפלוני, אפילו רבנן מודים דשפיר דמי, או להיפך, שהמחלוקת היא בעל מנת, אבל בחוץ שלא תנשא לפלוני, גם ר' אליעזר מודה שאסורה.
2
ג׳ומהו ההבדל בין חוץ ובין על מנת, בסברא? אם לא אותו ההבדל שבין חסרון בעצם ובין חסרון בפועל, דאמנם בעינן ספר כריתות שתהיה כרותה לגמרי מאישה בלי שום שיור, ועל כן אם התנה חוץ מפלוני ואסורה לפלוני מצד אשת איש, אין זה נקרא ספר כריתות. כי יש שיור בהכריתות בעצם, אבל בעל מנת שלא תנשא לפלוני אע"פ שבפועל אין הבדל בין זה ובין חוץ, דס"ס בפועל ממש אי אפשר שתנשא לפלוני ולא יהיה עליה איסור אשת איש, אבל מכיוון שזהו רק חסרון בפועל ולא בעצם, דבעצם הכריתות שלה חלתה בלי שיור ורק מצד התנאי היא אסורה לא איכפת לן בזה1262יעויין תשב"ץ (ח"א סי' ד) שכתב: לענין שאלתך אם יכול לאוסרה על הרבה בני אדם אם לא, מסתברא לי שיכול דהא ר"א דשרי אפילו בחוץ בעי' בגמרא (שם ע"ב) מ"ט ואמרינן משום דאמר קרא והלכה והיתה לאיש אחר אפי' לא הותרה אלא לאיש אחד מגורשת. ולפ"ז הטעם יכול לאוסרה אפי' לכמה בני אדם דכיון שיש אדם אחד שישייר שתוכל להנשא לו שפיר הוי כריתות, ומדר"א בחוץ נשמע לרבנן בע"מ מכל שכן דטפי עדיף על מנת לרבנן מחוץ לר' אליעזר, דחוץ הוי שיורא ולא על מנת. תדע דהא לר"א בעינן קרא למשרי בחוץ ובע"מ לרבנן לא בעינן קרא. אלא מסתברא מידי דהוה אכל תנאים דעלמא. וכיון דבחוץ לר"א לא הוי שיור בגט היכא דשייר אפי' חד לאנסובי ליה כ"ש בע"מ לרבנן דהוי ככל תנאים דעלמא דלא הוי שיורא שהרי יכול להתנות עליה כמה תנאים שירצה ובקפידא דבעל תליא מילתא ולא הוי שיורא כלל. עכ"ל.
והיינו כסברת הגהמ"ח דלא דמי חוץ דהוי שיור וחסר בכריתות בעצם לעל מנת. אמנם זאת יש לציין שבדבריו יש לדון באם אסרה לכל העולם ולא התירה אפילו לאחד, אם מודו רבנן. וראה בהערה לקמיה..
והיינו כסברת הגהמ"ח דלא דמי חוץ דהוי שיור וחסר בכריתות בעצם לעל מנת. אמנם זאת יש לציין שבדבריו יש לדון באם אסרה לכל העולם ולא התירה אפילו לאחד, אם מודו רבנן. וראה בהערה לקמיה..
3
ד׳ואותו ההבדל ממש שיש בין מתנה לזמן ידוע ובין מתנה על מנת להחזיר לפי שיטת הרא"ש ושאר הראשונים1263ראה לעיל (אות לז ואות מה)., דבמתנה לזמן זהו נקרא רק קנין פירות ובמתנה ע"מ זהו קנין החלטי, אעפ"י שג"כ בפועל ממש אין שום הבדל, דס"ס גם במתנה עמ"נ להחזיר א"א למקבל המתנה להחזיק את המתנה, רק לזמן ידוע, אותו ההבדל ממש יש כאן בין מגרש חוץ מפלוני או על מנת שלא תנשא לפלוני1264וראה להלן (אות נד) מה שצויין מדברי החידושי הרי"מ..
4