המידות לחקר ההלכה, חלק ב, טו; פועל פעול ופועל יוצא י׳HaMiddot leCheker haHalakhah, Part II, Method XV 10

א׳מתוך היסודות הללו מתברר, שלא בכל העבירות יסברו ב"ש שיש שליח לדבר עבירה. ומלבד הציור של טרחא יתירה בשבת הנ"ל⁷⁰לעיל (אות ד)., גם כן לא שייך המושג שליחות בעבירות שבמחשבה כמו העבירה של "לא תחמוד" או העבירה של "לא יחשב" במחשבת פגול, כי כמובן בעבירות כאלה, אע"פ שגם הם בכלל לא תעשה, ובשעה שהוא מחשב נחשב באלו כמו פועל, אבל ס"ס פעולה לא יוצאת מזה, ועל פועל בלי פעולה, כאמור, אין שליחות. ובמחשבת פגול, אעפ"י שע"י זה כן יוצאת פעולה שהקרבן נעשה באמת לפגול ו"לא ירצה" - אבל לא נחשב, לפי דברינו הנ"ל לבעל פעולה כי הוא אינו פועל ע"י מחשבתו את הפעולה, שזהו פסול הקרבן, ולא חשב רק לאכול מזבחו ביום השלישי, והפגול נעשה רק ע"י דיני התורה.

ב׳וכן ג"כ לא בכל המצוות אפשר להשתמש בסוג שליחות, למשל, המצוה של "ואהבת את ה' אלקיך", או המצוה של "ואהבת לרעך כמוך" ובכלל כל המצוות הנכנסות לסוג של "חובת הלבבות", לא שייך על זה המושג שליחות, כי יש בזה כאמור, משום פועל, ולא משום פעולה כנ"ל⁷¹ראה פרי מגדים (פתיחה כוללת ח"ג אות יא) "וראיתי להב"ח (או"ח סי' תלד, ועיי"ש גם במשב"ז ס"ק טז) שליח אין יכול לבטל חמץ כי לא מצאנו שליחות במחשבה. ותמהתי על עצמי הא שליחות מתרומה יליף ושם במחשבה הוא, כמ"ש בריש פ"ב דקידושין שכן ישנו במחשבה. ויש ליישב קצת דחמץ עיקר שיחשוב בלבו שהוא כעפר ולכן לא מהני אמירה דשליח, עכ"ד עיין שם. והיינו כנ"ל דכשמציאות חלה על ידי פעולת המחשבה גרידא לא שייך שליחות, משא"כ בתרומה העיקר הוא מה שהופרשו הפירות לכהן וחל עלייהו שם תרומה, והוא ה'מעשה' עליו דנים שליחות, ולא דמי לחמץ שהכל נפעל במחשבה. ועיין עוד בפתיחה כוללת שם (אות כח) שהעלה שוב הנדון דמחד אנו רואים שדבר הנפעל במחשבה הוא סיבה יותר דתהני שליחות כדאיתא להדיא בסוגיא דשליחות (קידושין כא, ב) מה לקדשים שכן איתא במחשבה, ומצד שני סברת הב"ח דלא מהני שליחות לביטול כיון דהוי במחשבה..

ג׳ומהאי טעמא לא שייכת שליחות בתפילה. וכל הטעם שיוצאים בשליח צבור הוא רק מפני ששומע כעונה - מפני שתפילה היא עבודה שבלב, ויש בזה רק משום פועל ולא משום פעולה, כמובן⁷²ובפתיחה כוללת שם (אות כח הנ"ל) אף שנוקט בפשיטות דמהני שליחות במילי דמחשבה מכל מקום פשיטא ליה שם דלא מהני שליחות לכוונה בקריאת שמע. ונראה דלדבריו יש לחלק בין שליחות על דבר הנפעל במחשבה דאפשר שיהני ביה שליחות להיכא דבעינן ל'כונה' דעל זה בודאי לא מהני שליחות, וע"ע שו"ת בית אפרים (אה"ע סי' פט) שדן לענין שליחות ב'לשמה' דהוי שליחות על מחשבה, ובמה שהעיר עליו מדברי הב"ח והפרמ"ג הנ"ל בספר עמק יהושע אחרון..