המידות לחקר ההלכה, חלק ב, יז; עצם ומקרה ט״וHaMiddot leCheker haHalakhah, Part II, Method XVII 15
א׳ועי' בקצוה"ח (סי' רמג סק"ד) שמביא בשם ה"פרי חדש"801שו"ת מים חיים סי' ד., שמותר לתת פדיון הבן לכהן קטן והביא ראיה, דביבמות (צט, ב) אומרים דתרומה אסור ליתן לכהן קטן משום זילותא דתרומה, הא בלי זה היו יוצאים ידי חובת תרומה גם בנתינה לכהן קטן. אכן הוא שואל, הלא אנו רואים שבמתנות עניים אין הקטן יכול לזכות, כמבואר בפ"ק דב"מ (יב, א).
1
ב׳ולפי דרך הירושלמי הנ"ל ההבדל פשוט ביניהם; תרומה ופדיון הבן זהו קנין השבט גם לפני הנתינה, והנתינה דרושה רק בשביל שיהיה "מטי לידיה" ויד במציאות הרי יש גם כן לקטן, ולא כן במתנות עניים, ששם לא שייך לומר קנין הבעלות של צבור העניים כנ"ל - שם בעינן הנתינה בתור קנין ולקטן אין יד לקנין802כבר צויין לעיל שהקצוה"ח עצמו באותו מקום מחלק כה"ג ממש בין מתנות עניים למתנות כהונה, דבמתנות עניים ליכא ממון השבט, אלא שכאמור חילוק זה הוא במתנות עניים גופיה בין היכא דכתיב 'תעזוב' כבלקט שכחה ופאה למעשר עני שיש בו מצות נתינה. ומכל מקום קושיית הקצוה"ח שם היא מלקט שכחה ופאה וכפי שמתבאר שם..
2