הגיוני עוזיאל, שער א; גמול השם י׳Hegyonei Uziel, Gate I 10
א׳נשמת ישראל
נשמת ישראל היא היחידה באומות שנצוצותיה האירו לכל העמים כולם במדה שהם יכולים לקבלה, ושהיא עתידה להפיץ את אורה לכל העמים והממלכות ולכל האדם כחזון אחרית הימים: ״לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את ה׳ כמים לים מכסים, והיה ביום ההוא שרש ישי אשר עומד לנס עמים אליו גוים ידרושו והיתה מנוחתו כבוד״ (ישעיה יא, ט-י).עומדת לפנינו שאלת ״ספר העקרים״: מדוע לא נתנה התורה בשלמות לאברהם או ליצחק או ליעקב שיצוה את בניו אחריו שישמרו דרך ה׳? העקרים מתרץ שאלה זאת: כי אף אם היתה הקבלה מהם נמשכת מאבות לבנים, כבר היה אפשר שיפול איזה חשש וספק בלב הנמשכים אחריהם בדורות הבאים להיות המקבלים יחידים. מה שאין כן בדבר המתברר לאנשים רבי המספר מאד, שהיו בהם אנשים חכמים ונבונים ורבי דעות מתחלפות, וזה נתנה על ידי משה רבינו בפרסום גדול זה, כמו שאמרנו כדי שלא ישאר שום ספק בלב המקבלים והנטפלים אליהם, ולא בלב הבאים אחריהם כלל. ותהיה הקבלה נכונה ואמיתית בתכלית מה שאפשר (העקרים מאמר א פרק כ).
נשמת ישראל היא היחידה באומות שנצוצותיה האירו לכל העמים כולם במדה שהם יכולים לקבלה, ושהיא עתידה להפיץ את אורה לכל העמים והממלכות ולכל האדם כחזון אחרית הימים: ״לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את ה׳ כמים לים מכסים, והיה ביום ההוא שרש ישי אשר עומד לנס עמים אליו גוים ידרושו והיתה מנוחתו כבוד״ (ישעיה יא, ט-י).עומדת לפנינו שאלת ״ספר העקרים״: מדוע לא נתנה התורה בשלמות לאברהם או ליצחק או ליעקב שיצוה את בניו אחריו שישמרו דרך ה׳? העקרים מתרץ שאלה זאת: כי אף אם היתה הקבלה מהם נמשכת מאבות לבנים, כבר היה אפשר שיפול איזה חשש וספק בלב הנמשכים אחריהם בדורות הבאים להיות המקבלים יחידים. מה שאין כן בדבר המתברר לאנשים רבי המספר מאד, שהיו בהם אנשים חכמים ונבונים ורבי דעות מתחלפות, וזה נתנה על ידי משה רבינו בפרסום גדול זה, כמו שאמרנו כדי שלא ישאר שום ספק בלב המקבלים והנטפלים אליהם, ולא בלב הבאים אחריהם כלל. ותהיה הקבלה נכונה ואמיתית בתכלית מה שאפשר (העקרים מאמר א פרק כ).
1
ב׳ולי נראה להוסיף ולומר: כוונת נותן התורה בהר סיני היתה: להפיץ אורה של הנשמה לתוך עם שלם, שתדמה לאור המנורה הטהורה שבמקדש להעלות נר תמיד, כי האור המבריק ליחידים כמו שהיה לאבות האומה הוא נפסק לעיתים ידועות, גם מאותם האנשים שזכו לכך, ויש שהיא נפסקת לגמרי מדורות הבאים אחריהם ששבים לקדמותם וחשכתם, אבל הטוב לכל בריותיו רצה להיטיב הטבה מתמדת ובלתי פוסקת שתגיע לידי התפשטות בקרב כל יצוריו הנבראים בצלמו.
2
ג׳דבר זה אינו יכול להיות אלא בגוף טהור וקדוש, ארץ הקדש ועם קדוש שהם מדליקים נר אלהים בארץ. לזאת כאשר היו ישראל לעם במספרו הכמותי, וכאשר הגיע שעתו להכנס לארץ ישראל – נתנה להם התורה במעמד הר סיני שהפריחה את זוהמת נשמת מצרים מעליהם, וכמאמרם ז״ל: כל דבור ודבור שיצא מפי הקב״ה יצתה נשמתן של ישראל, שנאמר: ״נפשי יצאה בדברו״ וכו׳ [שיר השירים ה, ו], הוריד טל שעתיד להחיות בו מתים והחיה אותם. שנאמר: ״גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננת״ [תהלים סח, י] (שבת פח, ב).
3
ד׳בזה נעשה עם ישראל בכללו סגולה מכל העמים בשבתו בארץ נחלת אבות האומה, וגם בלכתו ונדודיו בכל העמים לא פסקה ממנו סגולה זאת, ולא נכנע בנשמתו הטהורה לשעבודם ומרותם של העמים. באמונת תקותו לשוב לחרותו ומדינתו ולהיותו עליון על כל העמים לתהלה לשם ולתפארת, ולהיות עם קדוש לה׳ אלהיו. זאת היא נשמתו של עם ישראל שהיא מאירה את גופו בתורת קדשו, שהיא מכוונת את כל צעדיו ועלילותיו בחיים, מטהרת ומקדשת אותו בקדושתה ומנציחה אותו בנצחיותה, מאחדת אותו באחדותה ונותנת לו עוז וגבורה, עצה ותושיה. וחיי עד לעולם הבא במחיצת צדיקים שעטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה.
4