הגיוני עוזיאל, שער א; גמול השם ט׳Hegyonei Uziel, Gate I 9
א׳נשמות התהו
רז״ל מעתיקי הקבלה הנאמנה אמרו: תנא דבי אליהו: שיתא אלפי שנה הוי העולם (ופירש״י: נגזר על העולם להתקיים כמנין ימי השבוע, וביום השביעי שבת, ובשבעת אלפים נוח לעולם). שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח. שני אלפים תורה – מאימת מ״את הנפש אשר עשו בחרן״ וכו׳ [בראשית יב, ה] (ע״ז ט, ב).
רז״ל מעתיקי הקבלה הנאמנה אמרו: תנא דבי אליהו: שיתא אלפי שנה הוי העולם (ופירש״י: נגזר על העולם להתקיים כמנין ימי השבוע, וביום השביעי שבת, ובשבעת אלפים נוח לעולם). שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח. שני אלפים תורה – מאימת מ״את הנפש אשר עשו בחרן״ וכו׳ [בראשית יב, ה] (ע״ז ט, ב).
1
ב׳הרמב״ן ז״ל באר מאמר סתום זה ואמר: ודע כי נכלל עוד במלת לעשות כי ששת ימי בראשית הם כל ימות עולם, כי קיומו יהיה ששת אלפים שנה וכו׳, והנה בשני הימים הראשונים היה העולם כולו מים ולא נשלם בהם דבר, והם רמז לשני אלפים הראשונים שלא היה קורא בהם בשם ה׳, אבל היתה הבריאה ביום הראשון. האור, כנגד האלף של ימות אדם שהיה אורו של עולם מכיר את בוראו, ואולי לא עבד אנוש עבודה זרה עד שמת אדם, ביום השני היו מובדלין נח ובניו הצדיקים מן הרשעים שנדונו במים, ביום השלישי נראית היבשה והצמיחה ועשתה פירות – הוא האלף השלישי המתחיל בהיות אברהם בן מ״ח שנים, ואז החל לקרוא בשם ה׳, כמו שדרשו: ״ואת הנפש אשר עשו בחרן״, וצוה את ביתו ואת בניו אחריו ״ושמרו דרך ה׳ לעשות צדקה ומשפט״ [בראשית יח, יט], ועלה הענין עד שקבלו ישראל את התורה בסיני ואז נתקיימו כל המצות שהם פירות העולם.
2
ג׳ודע כי מעת היות בין השמשות יחשב כיום מחר, ועל כן יתחיל כל ענין קודם לו מעט, כאשר נולד אברהם באלף השני… כללם של דברים כי שני האלפים שקדמו לאברהם היה עולם התהו, והדבר מובן מאליו שבעולם התהו זה היו כל נשמות האדם נשמות של תהו שלא מצאו תיקונן, או נשמות ערטילאין כדברי רבותינו המקובלים, שלא מצאו את הגוף זה הארץ הנבחרת והאדם הנבחר, ולא את הפתילה זאת תורת האדם וקדושתו שבה תתאחד שמן זית זך שהיא הנשמה הטהורה, ותבהיק את אורה הבהיר להאיר את הארץ ואת האדם בהשכנת שכינת הקדש של קדוש ישראל ה׳ צבאות מלא כל הארץ כבודו.
3
ד׳בהסתלקות הנשמה באה טומאה לעולם, טומאת הארץ וטומאת האדם במעשה דבור ומחשבה, ומזה נולדו כל נשמות אומות העולם ללשונותם ארצותם וגוייהם. שתולדותיהם הם כל העמים שעל פני האדמה, אמנם נמצאים בהם אנשי חכמה ומדע משפט וצדקה, כמו שכן נמצאו בשנות שני אלפים של תהו. אבל אלה היו יחידים שלא הטביעו את חותמם על העולם ולא השאירו את רשומם אחריהם אפילו בזרעם. אלא דור דור, תקופה ותקופה קמו אנשים מושחתים ומשחיתים שהביאו אנדרלמוסיא לעולם והחשיכו פני תבל בזרועם וגבורתם ובמחשבותיהם ודעותיהם המשובשות וחשוכות.
4
ה׳עד שבא אברהם היחיד בדורו – ״כי אחד קראתיו ואברכהו וארבהו״ (ישעיה נא, ב). ובמצות ה׳ אליו יצא מבית אביו וילך אל ארץ כנען, היא הארץ אשר ה׳ דורש אותה, ובדרכו קרא לכל העמים בשם ה׳ אל עולם, בקריאתו זאת נעשה אב המון גוים, שכולם הכירו בו וקראו אותו ״נשיא אלקים״ [בראשית כג, ו], ובשבתו בארץ ישראל נמצא הגוף הטהור וקדוש שקיבל את הנשמה הטהורה בבהירותו, והנחילה לבניו אחריו בצרוף אחר צרוף עדי הגיעם להר סיני שבו הזדככה נשמתם לגמרי, והתלבשו בנשמת ישראל שהיא אצולה מאור קדוש־ישראל, ובתורת ישראל שנאמרה לאזניהם מפי אלהים חיים ואמרו: ״היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי… כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים… כמונו ויחי״ (דברים ה, כא־כג).
5