הגיוני עוזיאל, שער א; גמול השם י״דHegyonei Uziel, Gate I 14
א׳יראת ה׳ ודעת אלהים
כלל גדול למדנו החכם באדם במשליו ואמר: ״אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה, אז תבין יראת ה׳ ודעת אלהים תמצא״ (משלי ב, ד-ה). פירוש דבריו: שני גורמים מונעים את האדם מהשיג הדעות האמתיות ביראת ה׳ ודעת אלהים. א. תכונות חומריות שאדם שקוע בהן להשלמת צרכיו החיוניים היום יומיים, ומדות מגונות שהן כרוכות בטבעו של אדם: חמדה, קנאה, שנאה, תאות תענוגים בשריים, גאוה, כעס, צרות עין, וכדומה, תכונות ומדות אלה הן דבוקות בגופו של אדם כסיגים המעורבים עם הכסף, והן מאפילות אור השכל ומטעות את המחשבה, וכדי להסירן צריך בקוש וצירוף תמידי בצרוף אחר צרוף, עד אשר יוסרו כל הסיגים וישאר הכסף מזוקק וטהור. ב. מחיצות אטומות שמסתירות את המטמונים מעין רואה, ולגלוין צריך חפוש מרובה להסיר המחיצות האטומות, ואז יתגלה המטמון בכל בהירותו.
כלל גדול למדנו החכם באדם במשליו ואמר: ״אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה, אז תבין יראת ה׳ ודעת אלהים תמצא״ (משלי ב, ד-ה). פירוש דבריו: שני גורמים מונעים את האדם מהשיג הדעות האמתיות ביראת ה׳ ודעת אלהים. א. תכונות חומריות שאדם שקוע בהן להשלמת צרכיו החיוניים היום יומיים, ומדות מגונות שהן כרוכות בטבעו של אדם: חמדה, קנאה, שנאה, תאות תענוגים בשריים, גאוה, כעס, צרות עין, וכדומה, תכונות ומדות אלה הן דבוקות בגופו של אדם כסיגים המעורבים עם הכסף, והן מאפילות אור השכל ומטעות את המחשבה, וכדי להסירן צריך בקוש וצירוף תמידי בצרוף אחר צרוף, עד אשר יוסרו כל הסיגים וישאר הכסף מזוקק וטהור. ב. מחיצות אטומות שמסתירות את המטמונים מעין רואה, ולגלוין צריך חפוש מרובה להסיר המחיצות האטומות, ואז יתגלה המטמון בכל בהירותו.
1
ב׳כל הידיעות המוטעות ומטעות שהאדם רוכש למראה עיניו, מפני חוסר ההקדמות הדרושות מסתירות מעין רואה את מציאותו של המטמון״ ומעלימים ממנו ידיעת האמת ביראת ה׳ ודעת אלהים.
2
ג׳הבקשה והחפוש אף הם נעשים בשני דרכים: הבנת הדברים על בוריין ואמתתם בהסרת השבושים הדמיוניים המעורבים בהם, וחפוש מעמיק להציץ לעומקם של דברים בהסרת כל המחיצות האטומות שמעלימות אותם מראית עינים (ראה מו״נ חלק א׳ פ׳ ל״א), ומולידות סיבות המונעות את האדם מהשגות האמתיות ומביאות מחלוקת בדעות.
3
ד׳זהו כלל גדול לכל החכמות ומדעים וביחוד ליראת ה׳ ודעת אלהים, שהם נעלמים מן העין ועטופים בסיגים שמאפילים טהרו וזהרו, דבר זה בארו אחד מגדולי חכמי המוסר שבימינו, השלם ביראה וחסידות הרמח״ל ז״ל שכתב: איך תטהר מחשבתנו אם לא נשתדל לנקותה מן המומין שמטיל בה הטבע הגופני? והמדות כולן הצריכות כמו כן תקון והישרה, מי יישרם ויתקנם אם לא נשים לב עליהם ולא נדקדק בדבר דקדוק גדול? הלא אם נעיין על הדבר עיון אמיתי היינו מוצאים אותו על אמתו ומטיבים לעצמנו, ומלמדים אותו לאחרים ומטיבים להם גם כן, הוא מה שאמר שלמה: ״אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה׳״ וכו׳, הרי לך שלהבין היראה צריך לבקש אותה ככסף וכמטמונים (הקדמה למסילת ישרים).
4
ה׳אף אני כשהנני נגש לבאר השגת הגמול האלהי בחיים ואחרי המות – צריך להסיר כל הספקות והשאלות וכל ערלת הלב וטנוף המחשבה, להרוס כל מחיצות אטומות של הבערות כדי למצוא את הכסף הזקוק: ״אמרות ה׳ אמרות טהורות כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתים״ (תהלים יב, ז), ולחפש בהסתכלות בהירה, עיון חודר ומעמיק והקשה שכלית ברורה וטהורה, כדי למצוא את המטמונים הגנוזים בכל מכמני הבריאה העולמית, ואז נצליח להבין יראת ה׳ ודעת אלקים, ונזכה, לפי מדת יראה ודעת שנרכוש לעצמנו, את גמולי אלקים בחיינו ובעולם הנשמות, ורוב טובו הצפון כאמור: ״מה רב טובך אשר צפנת ליראך פעלת לחוסים בך״ [תהלים לא, כ].
5