הגיוני עוזיאל, שער ג; האומה ותגמוליה י״גHegyonei Uziel, Gate III 13
א׳המשפט
בהגדרת מונח ״משפט״, אומר הרמב״ם: אבל מלת ״משפט״ הוא לדין במה שראוי על הנדון: פעמים שתהיה תולדתו נקמה ופעמים שיהיה טוב (מורה נבוכים חלק ג׳, פ׳ נ״ג).
בהגדרת מונח ״משפט״, אומר הרמב״ם: אבל מלת ״משפט״ הוא לדין במה שראוי על הנדון: פעמים שתהיה תולדתו נקמה ופעמים שיהיה טוב (מורה נבוכים חלק ג׳, פ׳ נ״ג).
1
ב׳המשפט ביסודו הוא משפט המדינה: ״שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך״ [דברים טז, יח], וממצות הדיינים לדון על פי המשפט, בלי משוא פנים לזקן, ובלי מדת רחמים ליתום ולאלמנה.
2
ג׳אבל הוא מוטל גם על כל יחיד לשפוט את עצמו ואת מעשיו, לענג ולעדן את גופו בשעה שצריך לכך, כגון: שבתות וימים טובים, ולסגף את גופו בשעה שצריכה לכך בצום וכניעה (ראה: שמונה פרקים להרמב״ם פ״ד, והלכות דעות פ״א ה״ו, ופ״ב ה״א). ועל זה נאמר: ״טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט״ [תהלים קיב, ה]. (ועיין עוד בהכוזרי מאמר ג׳, סימן ה׳ ותאורנה עיניך).
3
ד׳אולם משפט זה שהוא מצוה על היחיד ועל כל העם, אינו משפט טבעי ולא משפט נמוסי, ואין לו משפט הסכמיי, אלא משפט תורני שניתן מפי הגבורה בתורת ה׳ לישראל עמו, בתור שלוחי מלך המשפט לשפוט על פי משפטי תורת קדשו, כאמור: ״כי המשפט לאלקים הוא״ [דברים א, יז], פירש הרמב״ן: כי לאלקים לעשות משפט בין יצוריו, כי על כן בראם להיות ביניהם יושר וצדק ולהציל גזול מיד עושקו ויתן אחר במקומו [שם].
4
ה׳וכן נאמר: ״ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם״ [שמות כא, א], אלה המשפטים – ולא משפטים אחרים, לפניהם – ולא לפני דיינים אחרים שהם נכרים, אעפ״י שידונו בדיני ישראל, ולא אפילו לפני הדיוטות, לפי שאלה שאינם מבני ישראל – אין להם נחלה משפטית טהורה שהיא מורשת אבות, ולפיכך היא מתאחדת בנשמתם, ומבהירה לפניהם את משפט האמת.
5
ו׳ואלה שהם הדיוטות אין להם הבנה משפטית תורנית, אלא לפניהם של דייני ישראל שהם מעוטרים בשבע דברים: חכמה, ענוה, יראה, שנאת ממון, אהבת האמת, אהבת הבריות להם, ובעלי שם טוב (חושן משפט סי׳ ז׳, סעיף י״א).
6
ז׳מרן החיד״א העלה כי שבעה דברים אלה אינם לעכובא (עיין פתחי תשובה שם ס״ק כ״ד), אבל ודאי אם נודע שהוא נעדר בכוונה מכל אחד מהם, לדברי הכל אינו ראוי להיות דיין בישראל, וכל המעמיד דיין שאינו הגון ואינו חכם בחכמת התורה וכו׳ – הרי זה עובר בלא תעשה (שם סי׳ ח׳, סעיף א׳).
7
ח׳לפניהם של דייני ישראל – שנוסף על ידיעתם המשפטית, והשתלמות במידותיהם הם עטופים יראה, יראת המשפט לפני אלקים ואדם, ויושבים בדין באימה ויראת המשפט: וידע את מי הוא דן, ולפני מי הוא דן, ומי עתיד ליפרע ממנו (שם סי׳ ח, סעיף ב׳).
8
ט׳וכל משפטים אחרים שהם הסכמיים או מדיניים, ואפילו הם ערוכים ומסודרים מאנשים היותר גדולים בחכמה ותבונה משפטית – אינם צדיקים ולא יוכלו להיות צדיקים! לפי שאין אדם שהוא צדיק וישר בהחלט, לפיכך המשפט הוא לה׳ אשר הוא צדיק וישר בכל דרכיו, ומשפט זה – הוא אשר הוריש לנו אבי האומה, כמו שנאמר: ״ושמרו דרך ה׳ לעשות צדקה ומשפט״ [בראשית יח, יט] הוי אומר: משפט וצדקה בדרך ה׳.
9