הגיוני עוזיאל, שער ג; האומה ותגמוליה נ״גHegyonei Uziel, Gate III 53
א׳מבשר הגאולה
לפני הופעתו של משיח ישראל יופיע ברוב הדרו מבשר הגאולה הוא אליהו הנביא, אשר השמיע בחייו לכל התועים מדרך האמונה ופוסחים על שתי הסעיפים שבימי אחאב, ויתן בפיהם הקריאה הגדולה לאמר: ״ה׳ הוא האלקים ה׳ הוא האלקים״ (מלכים א, יח, לט). אליהו הנביא זה הוא אשר יתגלה שנית וישמיע את בשורת ביאת המשיח, כמו שנאמר מפי אחרון הנביאים: ״הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה׳ הגדול והנורא, והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם״ (מלאכי ג, כג-כד).
לפני הופעתו של משיח ישראל יופיע ברוב הדרו מבשר הגאולה הוא אליהו הנביא, אשר השמיע בחייו לכל התועים מדרך האמונה ופוסחים על שתי הסעיפים שבימי אחאב, ויתן בפיהם הקריאה הגדולה לאמר: ״ה׳ הוא האלקים ה׳ הוא האלקים״ (מלכים א, יח, לט). אליהו הנביא זה הוא אשר יתגלה שנית וישמיע את בשורת ביאת המשיח, כמו שנאמר מפי אחרון הנביאים: ״הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה׳ הגדול והנורא, והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם״ (מלאכי ג, כג-כד).
1
ב׳בשורת גאולה הזאת היא לישראל ולכל העולם כלו, כי היא תביא בכנפיה בהירות המחשבה ושלום עולמי לכל האדם, לעמים וממלכות, לדתם ולמדינותיהם, וכן אמרו חז״ל בקבלתם הנאמנה: שאין אליהו בא לטמא ולטהר, לקרב ולרחק, רבי יהודה אומר: לקרב ולא לרחק, רבי שמעון אומר: להשוות את המחלוקת, וחכמים אומרים: לא לחזק ולא לקרב אלא לעשות שלום בעולם, שנאמר: ״הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא״ וכו׳, ואומר: ״והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם״ (עדיות פ״ח מ״ז). וכולם כוונו לדבר אחד, וכפירושו הבהיר של מאורנו הרמב״ם ז״ל: לפי שמשה ספר בביאת המשיח, ולשון התורה: ״אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו׳ ושב ה׳ אלקיך את שבותך ורחמך״ וגו׳ [דברים ל] וזולת זה, והגיד להם… (מפי) אליהו והודיע להם שהאיש ההוא לא יוסיף ולא יגרע בתורה, אבל יסלק ויסיר החמסים בלבד, ואין בזה מחלוקת ולא הכחשה, אבל נפלה המחלוקת ברעות אשר יסיר מהם וכו׳, וחכמים אומרים: אין עושק ביוחסין כל הנקרא בשמו הכל יתיחסו אל האמת, והתורה שהיא אב הכל, אבל ההתעשקות והרעות הם השנאות שבין בני אדם, לפי שהן חנם, והוא חומס בשנאתו אותו, והוא אמרם: לעשות שלום בעולם.
2
ג׳והראב״ד ז״ל פירש לעשות שלום בעולם, כלומר: לעשות שלום לישראל מן האומות ולבשר אותם על ביאת הגואל, וזה יהיה יום אחד לפני ביאת המשיח, והיינו דכתיב: ״והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם״, כלומר: לב האבות והבנים אשר נפל בהם מורך מפחד, וברחו אלה פה ואלה פה מפני צרתם, ישוב אותו היום לגבורתו, וישובו אלה את אלה ויתנחמו זה בזה.
3
ד׳שני מאורות אלה התכוונו לדבר אחד, כי בקשת האמת וידיעתה תסלק את שנאת החנם וסבותיו מלב האדם ביחס אל משפחתו ועמו בראשונה, ואחרי כן ביחסו עם כל אדם הנברא בצלם אלקים, ביודעו כי אל אחד בראנו ואב אחד לכולנו, ובזה תסתלק שנאת אומות העולם נגד ישראל, כי היא לא רק שנאת חנם אלא גם שנאת חמס, כי ישראל הוא עם השלום שברך את כל העולם בשלום, והאיר את העולם באורו של מלך השלום, וכל שונאיו גמלו לו רעה תחת טובה וישנאוהו חנם.
4
ה׳אולם פירושו של הראב״ד בעצם המקרא ״והשיב״ – אינו מישב את הלב, דלב אבות על בנים וכו׳ אינו מתפרש על התרחקות מקומות של האבות והבנים מפני פחד, אלא על התרחקות הלבבות בדעות או שנאת הלב שהיא שנאת חנם, כמו שנאמר: ״לא תשנא את אחיך בלבבך״ (ויקרא יט, יז).
5
ו׳ולפירוש הרמב״ם נראה דפירוש המקרא כך הוא: דשנאת חנם היא הרעה היותר גדולה ואיומה, שהיא מפרידה פרוד לבבי גם בין האבות והבנים, ובשורתו של אליהו תביא בכנפיה הסתלקות שנאת חנם, ובהסתלקותה תשוב האהבה ותמלא את מקומה, עד שכל האדם יתיחסו זה לזה באהבת אבות וכבוד בנים את אבותם.
6
ז׳על יום בשורה זה ניבא ישעיהו ואמר: ״על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון, הרימי בכח קולך מבשרת ירושלם, הרימי אל תיראי אמרי לערי יהודה: הנה אלקיכם, הנה ה׳ אלקים בחזק יבוא וזרועו מושלה לו, הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו, כרועה עדרו ירעה, בזרועו יקבץ טלאים, ובחיקו ישא, עלות ינהל״ (ישעיה מ, ט יא).
7
ח׳זאת היא בשורת ביאת גואל ישראל, שתצא מציון עיר המלוכה ומירושלים עיר הקדש – לכל ישראל ולכל העמים, לאמר: ״הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו״, כל מי שפעל עם אל יבא ויטול שכרו מאת אלקי הגאולה, כדכתיב: ״אמרו לנמהרי לב חזקו אל תיראו, הנה אלקיכם נקם יבוא גמול אלקים הוא יבוא ויושעכם״ (שם לה, ד).
8