הגיוני עוזיאל, שער ג; האומה ותגמוליה ו׳Hegyonei Uziel, Gate III 6
א׳ברית הארץ
ועתה נשוב אל המשך המאמר: ״ברית הארץ״, סגולות נחלה שנתנה בהבטחה והתקיימה במעשה סמלי וקניני של: ״קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה״ [בראשית יג, יז], התחזקה שוב בברית שבועה לאברהם ולזרעו, כמו שנאמר: ״ביום ההוא כרת ה׳ את אברהם ברית לאמר: לזרעך נתתי את הארץ״ [שם טו, יח], וכן נאמר: ״והקימותי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדורותם לברית עולם, להיות לך לאלקים ולזרעך אחריך, ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך… לאחוזת עולם והייתי להם לאלקים״ [שם יז, ז-ח].
ועתה נשוב אל המשך המאמר: ״ברית הארץ״, סגולות נחלה שנתנה בהבטחה והתקיימה במעשה סמלי וקניני של: ״קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה״ [בראשית יג, יז], התחזקה שוב בברית שבועה לאברהם ולזרעו, כמו שנאמר: ״ביום ההוא כרת ה׳ את אברהם ברית לאמר: לזרעך נתתי את הארץ״ [שם טו, יח], וכן נאמר: ״והקימותי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדורותם לברית עולם, להיות לך לאלקים ולזרעך אחריך, ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך… לאחוזת עולם והייתי להם לאלקים״ [שם יז, ז-ח].
1
ב׳ברית שבועה זאת הוכפלה ליצחק יורשו היחידי של אברהם, כאמור: ״כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל, והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך וגו׳, ונתתי לזרעך את כל הארצות האל והתברכו בזרעך כל גוי הארץ״ (בראשית כו, ג-ד).
2
ג׳והושלשה ליעקב כליל תפארת, בחיר שבאבות ואב שבטי ישראל, כאמור:״ אני אל שדי פרה ורבה, גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו, ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק – לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את הארץ״ (שם לה, יא יב).
3
ד׳שבועה משולשת זאת מאת אלקי ישראל – היא אשר קשרה בקשר אמיץ ונצחי את אלקי ישראל לזרע בית ישראל, ובחר בו לקרוא את שמו וליחד אלקותו עליו, כאמור: ״והקמותי את בריתי ביני ובינך וביןן זרעך אחריך לדורותם לברית עולם, להיות לך לאלקים ולזרעך אחריך, ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את כל ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלקים״ (בראשית יז, ז-ח).
4
ה׳זה הוא יסוד היסודות להויתו של עם ישראל, שבורא עולם ויוצר האדם – הוא לו לאלקים, אלקיו ופטרונו והוא מנהיגו שומרו ומקיימו לתעודתו הנפלאה, כדבריו מפי משה נביאו בתורת קדשו: ״וה׳ האמירך היום להיות לו לעם סגולה כאשר דבר לך ולשמור כל מצותיו ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת ולהיותך עם קדוש לה׳ אלקיך כאשר דבר״ (דברים כו, יח-יט). לפיכך הנחיל את הארץ לאבותינו ולזרעם אחריהם – כדי להשרות עליהם שכינת קדשו במקדשו, ולתת רוח נבואתו בארץ הבחירה, שהיא ארץ הנבואה שממנה יצאה ותצא תורה ואורה לכל העמים. כאמור: ״כי מציון תצא תורה ודבר ה׳ מירושלים״ [ישעיה ב, ג].
5
ו׳שבועה זו לא יכלה להתקיים בפועל, אלא אחרי צרוף נפש האבות מכל סיגים של אבותיהם, ואחרי רבוים והשתלמותם המדעית והאמנותית של ישראל. וכמאמרם ז״ל: ״כענבים במדבר מצאתי ישראל – כבכורה בתאנה בראשיתה״ [הושע ט, י], א״ר יודן: מה התאנה הזו בתחלה אורין אותה אחת אחת ואח״כ שתים, ואח״כ שלש, עד שאורין אותה בסלים ומגרפות כך בתחלה אחד היה אברהם ויירש את הארץ, ואח״כ שנים: אברהם ויצחק. ואח״כ שלשה, אברהם יצחק ויעקב, ואח״כ: ״ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד״ [שמות א, ז] (ב״ר מו, א).
6
ז׳ברית אבות זאת היתה התחלה לברית ההדדית שבין ישראל ואלקיו, ברית המילה שהיא מציינת ומבדילה את ישראל מכל העמים בחותם ברית שהוא משלים חסרון המדות, והוא אות קבוצי לזרע אברהם מאמיני אחדות האלקים המוחלטת (ראה מו״נ ח״ג, פמ״ו). ברית זאת נשלמה ביציאת מצרים ומעמד הר סיני, בברית הר סיני וחורב וערבות מואב, שבזכותם נכנסו ישראל לארץ הבחירה אשר הנחילה ה׳ לאבות האומה וזרעם אחריהם לאחוזת עולם.
7
ח׳וזהו הגמול היסודי של עם ישראל בכללו ובאישיו, וכן אומר רבי יהודה הלוי: ״אבל יעדנו הדבקנו בענין האלקי בנבואה ומה שהוא קרוב לה, והתחברות הענין האלקי בנו בגדולה ובכבוד ובמופתים, ועל כן אינו אומר בתורה: כי אם תעשו המצוה הזאת אביאכם אחרי המות אל גנות והנאות, אבל הוא אומר: ואתם תהיו לי לעם ואני אהיה לכם לאלקים ואנהיג אתכם… ותתמידו בארץ אשר היא עוזרת על המעלה הזאת והיא אדמת הקדש, ויהיה שבעה וטובתה בענין האלקי כפי מעשיכם, ויהיה נוהג כל העולם על המנהג הטבעי זולתכם… והתורה כולה וכל יעודיה כלם כולל אותם שורש אחד והוא: יחול קרבת האלקים ומלאכיו, ומי שיגיע אל המעלה הזאת – לא יירא מן המות״ (הכוזרי מאמר א׳, פ׳ ק״ט).
8
ט׳ברית כרותה זאת שתחלתה בימי אבות האומה להם ולבניהם אחריהם לדורות עולם – היא שקיימה אותנו עד היום והגיעתנו עד הלום, ותגיענו אל המנוחה ואל הנחלה, בהניח ה׳ אלקינו לנו מכל אויבנו מסביב בארץ נחלת אבות [ראה דברים כה, יט].
9