הגיוני עוזיאל, שער ג; האומה ותגמוליה ט׳Hegyonei Uziel, Gate III 9
א׳צדקה ומשפט
שתי מתנות יקרות וחמודות נתנו לישראל, והן: צדקה ומשפט, שהן אחוזות והדוקות זו בזו כשלהבת בגחלת, שאינן נמצאות אלא בחבורן, והן מוכרחות במציאותן. לכן הן נזכרות בתורה בנביאים ובכתובין צמודות יחד פעם קודמת – צדקה למשפט, ופעם קודם – משפט לצדקה.
שתי מתנות יקרות וחמודות נתנו לישראל, והן: צדקה ומשפט, שהן אחוזות והדוקות זו בזו כשלהבת בגחלת, שאינן נמצאות אלא בחבורן, והן מוכרחות במציאותן. לכן הן נזכרות בתורה בנביאים ובכתובין צמודות יחד פעם קודמת – צדקה למשפט, ופעם קודם – משפט לצדקה.
1
ב׳והן המדות המעולות שהשתבחו בהן אבות האומה מחוקקיה ומלכיה, וכמאמרם ז״ל: אבותינו הראשונים, מפני מה זכו בעולם הזה, ולימות המשיח, לעולם הבא? – מפני שנהגו עצמם בצדקה, אברהם יצחק ויעקב, משה ואהרן, דוד ושלמה בנו – לא נשתבחו אלא בצדקה. אברהם לא נשתבח אלא בצדקה שנאמר: ״כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו [אחריו ושמרו דרך ה׳ לעשות צדקה ומשפט״] (תורה שלמה בראשית י״ח:י״ט אות כ״ט).
2
ג׳ולא עוד אלא, שהקב״ה בעצמו השתבח במשפט וצדקה, ודורש מאת יצוריו לעשות משפט וצדקה, שבהן חפץ ה׳ ולהתהלל רק בהן, כאמור: ״כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי, כי אני ה׳ עושה חסד משפט וצדקה בארץ, כי באלה חפצתי נאם ה׳״ (ירמיה ט, כג).
3
ד׳שתי מתנות אלה הנחיל אבינו לבניו אחריו לדורות עולם, והן הביאו בכנפיהן את מדת החסד והרחמים של אלקי ישראל: ״זרע אברהם אוהבי״ [ישעיה מא, ח].
4
ה׳וכן אמרו רז״ל במדרשם: משל למה הדבר דומה? – למלך שנשא למטרונה והכניסה לו שני אריסין, אף המלך זקף לה שני אריסין כנגדן, אבדה מטרונה את שלה – אף המלך נטל את שלו, כך אתה מוצא: אברהם נתן לבניו שני אריסין – לעשות צדקה ומשפט, אף הקב״ה זקף לו כנגדו חסד ורחמים, שנאמר: ״ושמר… לך את הברית ואת החסד״ [דברים ז, יב]. אבדו ישראל את שלהם וכו׳, אף הקב״ה נטל את שלו וכו׳, עמדו ישראל וכשרו את עצמם וכו׳ – אף הקב״ה מביא את שלו (תורה שלמה, בראשית י״ח, אות רט״ז).
5
ו׳מכאן – כי שתי מתנות אלה הן סיבה ותנאי המשכת חסדי ורחמי ה׳ והחזרתם על עמו וארצו, ואלה מן הסגולות שהנחילו לנו אבותינו, שהטביעו את חותמן על עם ישראל לדורות־עולם, וכמאמרם ז״ל: שלשה סימנין יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים, דכתיב: ״למען אשר יצוה״ וגו׳ [בראשית יח, יט], כל שיש בו שלשה סימנין הללו ראוי להדבק באומה זו (יבמות עט, א).
6
ז׳ולכשתמצי לומר שלשה סימנים אלו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים, שבהם מצטיין ישראל – כולם הם דבר אחד, שמקופלים בשני מושגים אלה שהם משפט וצדקה, וכמו שנבאר להלן.
7