הגיוני עוזיאל, שער ד; אמונה צרופה ח׳Hegyonei Uziel, Gate IV 8
א׳האמונה והתורה
האמונה, אינה גופה של התורה ולא אפילו נשמה לגופה, אבל היא מקור חיים בלתי נפרד ובלתי פוסק של התורה האלקית במובנה המלא, שאם אין אמונה במציאות מצוה עליון שאנו נשמעים לו מאהבה ויראה, מאין תבא המצוה? כי האמונה במציאות אלקים בחביון עזו, נורא בגדולתו ונשגב בקדושתו, אינה שלמה אם לא נצרף אליה גם האמונה במציאות אלקות שוכנת בתוכנו, צופה על כל מעשינו, מקדשת אותנו במצותיה ומדריכה אותנו בדרכיה. אמונה זו מחייבת למציאות תורת אלקים בארץ, קול אלקים מדבר במסתרים אל לב האדם בשכבו ובקומו, בסעיפים וחזיונות לילה, קול בלתי נשמע אבל מורגש בלב, וקול אלקים: זהו תורתו, מדבר אל העם לזקניו ושופטיו, כוהניו ונביאיו, להורותם הדרך אשר ילכו בה להגיע אל סוף תעודתם, ואל פסגת גובה השגתם והשכלתם, בתורת האדם והחברה.
האמונה, אינה גופה של התורה ולא אפילו נשמה לגופה, אבל היא מקור חיים בלתי נפרד ובלתי פוסק של התורה האלקית במובנה המלא, שאם אין אמונה במציאות מצוה עליון שאנו נשמעים לו מאהבה ויראה, מאין תבא המצוה? כי האמונה במציאות אלקים בחביון עזו, נורא בגדולתו ונשגב בקדושתו, אינה שלמה אם לא נצרף אליה גם האמונה במציאות אלקות שוכנת בתוכנו, צופה על כל מעשינו, מקדשת אותנו במצותיה ומדריכה אותנו בדרכיה. אמונה זו מחייבת למציאות תורת אלקים בארץ, קול אלקים מדבר במסתרים אל לב האדם בשכבו ובקומו, בסעיפים וחזיונות לילה, קול בלתי נשמע אבל מורגש בלב, וקול אלקים: זהו תורתו, מדבר אל העם לזקניו ושופטיו, כוהניו ונביאיו, להורותם הדרך אשר ילכו בה להגיע אל סוף תעודתם, ואל פסגת גובה השגתם והשכלתם, בתורת האדם והחברה.
1
ב׳אמונה זו יוצרת תורת אלקים בארץ, נותנת תקוה נאמנה ועזה לתקון עולם במלכות שדי, הדרכה ישרה לשלום האדם בנפשו, לאחוד הקרעים שבחייו ובחזיונות והופעות החיים שנראות כסותרות ומתנגדות, ושבאמת הן הן סודות עושה השלום במרומיו.
2
ג׳כל החושב אפשרות מציאות תורה אלקית שאין עמה אמונה – אפילו דת אין לו, או אלה שאמונתם במציאות האלקות היא אמונה דמיונית וכוזבת, כאמונה האלילית בצורותיה הקדמונית, או המודרניות – שהן צורת אלילות משופרת, אינם אלא טועים באמונה מוטעית, וממנה נמשכת גם תורת שקר, שאינה מתקיימת אלא להלכה ולא למעשה אפילו לשעתה.
3
ד׳ולזה כיונו רז״ל במאמרם: אם יאמר לך אדם: יש חכמה בגויים – תאמין, יש תורה בגויים – אל תאמין (איכה רבה פ״ב, ט).
4
ה׳אפשר למצוא בעמים חכמה מדינית וגם חוקים מדיניים מחוכמים, דת־כלכלית מחוכמה לפי כל תורת האיקונומיא הכלכלית והמדינית, שהיא מחליפה את צורתה ואת לבושיה יום יום, לפי מדת שנויי הפוליטיקא החצונית, ולפי השקפתם של העומדים על יד ההגה של ההנהגה המדינית והלאומית, אבל אי אפשר למצוא בהם תורה אלקית אוביקטיבית, שאין כל רוח שבעולם וכל שנוי המצבים יכולים לשנותה, לפי שהאמונה הכנה וצרופה שהיא מקור חייה של הדתיות – נטולה ממנה, והיא יונקת מציאותה ממקורות אכזבים, ודעת שכליים, ולא ממקור האמונה שנמצאת במעמקי נשמת האדם, אשר נולדה עמו וגדליה עמו, ונותנת חיים וגדולה נצחית למאמיניה.
5
ו׳לתכלית זו הקדימה התורה את האמונה למצוה, וכן אומר נותן התורה למשה נביאו הנאמן לאמר: ״הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם״ (שמות יט, ט).
6
ז׳התורה כולה פתחה ביסוד האמונה: ספור מעשה בראשית והשתלשלות התגלות כבוד אלקים, ידו החזקה, משפטו הנערץ בקדושה לבני אדם, ליחיד ולעם, עד מעמד הר סיני הנפלא, ובמעמד הר סיני הנפלא ויחיד במינו פתח הקב״ה ואמר: ״אנכי ה׳ אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים״ [שמות כ, ב], אמונה שהתאמתה והתפרסמה פרסום רב: משל למלך שנכנס למדינה, אמר להם: אמלוך עליכם? אמרו לו: כלום עשית לנו שתמלוך עלינו? מה עשה? בנה להם את החומה וכו׳ עשה להם מלחמות, אמר להם: אמלוך עליכם, אמרו לו: הן והן. וכך המקום, הוציא ישראל ממצרים, קרע להם הים וכו׳, עשה להם מלחמת עמלק, אמר להם: אמלוך עליכם? אמרו לו: הן והן (מכילתא יתרו פרשה ה).
7
ח׳זהו יסוד האמונה החיובי שהוא מקור חייה של התורה, אבל יסוד זה אינו שלם אלא בהכרת השלילה ההכרחית מכל אמונה טפלה שהיא מאפילה את האמונה הצרופה, אמונה דמיונית שמצטיירת בתמונות טבעיות, צלמים אלמים של פסילים, או בשתופי כתות עליונים, ככובבי השמים ממעל או בני אדם מתחת.
8
ט׳כלל גדול הוא במדע האמת: אין האור ניכר אלא מתוך החשך, אין האמת נכרת בצורתה אם לא נדע בידיעה ברורה וחכמה מצד השכל וההגיון, המסורת והקבלה, או הרגשת העין וציורי המחשבה, אפסות השקר. ויפה מאד השכיל רבנו ומאורנו הרמב״ם ז״ל לתאר במשל נמרץ, השגות האמונה לסוגי מאמיניה ואמר: כל אדם רוצה מתוך כסופי נפשו לדעת את המלך, לבוא אל תוך חדריו ולשמוע מצותיו, אבל יש כאלה שהולכים בדרך לא נכונה ולא ישיגו את שערי היכל המלכות לפי שהולכים ואחוריהם אל בית המלך, אלה הם בעלי אמונה מוטעית שהולכים אחריה וטועים בה, ואלה הם ראויים להריגה, לפי שהם טועים ומטעים את עצמם ואת אחרים, ועושים כל מעשי תועבה, עשק וחמס בשם בקשת בית המלכות של מעלה, או בשם מדינת המלך. הבאים אחריהם הם הרוצים לבוא אל בית המלך ומגששים באפלה, אבל הם רחוקים מהגיע עדיין, ומי יודע אם סוף סוף יצליחו להתקרב, ואלה הם עמי הארץ, מחזיקים באמונתם המקובלת ומאומתה להם, אבל קצרה בינתם להבינה ולחקרה, כדי להגיע עד תכליתה.
9
י׳עולים עליהם התלמידי חכמים שקבלו דעות אמתיות, ולאורם חוקרים ומעיינים נושאים ונותנים בהלכה, ודורשים במעשה בראשית.
10
י״אוהמעולים הנכנסים בפרוזדור, הם אלה שידעו כל מה שאפשר לאדם לדעת ולהשיג בחייו עלי אדמות, ובזה מכשיר עצמו להכנס אל הטרקלין של הנבואה בחייו, והארתו מזיו השכינה אחרי מותו (מו״ן ח״ג פרק נ״א).
11
י״בלהשלמת כוונה זו צרף הקב״ה במאמרו: ״אנכי״ ו״לא יהיה לך״ [שמות שם]. שני דבורים אלה ששמעו ישראל מפי הגבורה בדבור אחד נאמרו, לפי שאין ביניהם הפרדה, וכל המפריד בין הדבקים האלה – פוגם באמונתו, ואין לו אלקי אמת, וממילא אין לו גם תורת אמת, ועליהם נאמר: ״אותי עזבו מקור מים חיים, לחצוב להם בורות בורות נשברים אשר לא יכילו המים [ירמיה ב, יג]. ולעומת זאת נאמר בהדבקים באמונתם באלקי אמת ותורתו תורת אמת – ״כי עמך מקור חיים, באורך נראה אור״ [תהלים לו, י].
12