הגיוני עוזיאל, שער ח; המאמין והחפשי בתחית האומה ה׳Hegyonei Uziel, Gate VIII 5

א׳חבת ציון ושיבת ציון
מכאן הפתרון לחידה סתומה ופלאית זו שהתעוררות לאומית זו של חבת ציון ושיבת ציון, ולבסוף הציונות, התחילה רק מאותם שדרות העם שהתרחקו מן היהדות! אין זאת אלא הארה אלקית לאלה הצריכים לתשובה, שהם שבים לציון, ומתוך תשובתם זו הם שבים לעמם ונמלטים מהתבוללות וטמיעה שהיו שקועים בה עד צוארם.
1
ב׳באמונתנו זאת נתקרב אליהם באהבה לקרבם מתוך חבה ליהדות ותורתה, ליהדות וקדשיה, ולעצור מהסטיה אל דרכי העמים וחקוים, עד כמה שתהיה ידינו מגעת, וכלום מותר לנו להסתלק מכל פעולה שיש בה משום גאולת העם והארץ לפי שידי חפשים מתעסקים בה?
2
ג׳אמנם הדבר ברור כי הצטרפותנו לתנועה זו צריכה להיות זהירה ומותנית מראש – שבכל ענין יסודי ועיקרי שבתורה ומסורה לא נצטרף אליהם, אבל נדרוש בכל תוקף שחנוך בנינו ובנותינו יהיו מסורים בידינו, ובתי אולפנא שלנו יהיו טבועים וספוגים בדעת התורה והמסורה ממקורותיה הראשונים ומצויינים בהלכה וקיום מצות תורתנו, שבתות ומועדי קדשנו ישמרו בקדושתם בכל רחובותינו ומוסדותנו הצבורים והלאומיים. חיי המשפחה וטהרתה יהיו נשמרים במשמרת התורה והמסורה. ומשפטי התורה יהיו משפטי הארץ בכל ענפי העבודה ומוסדות החברה, ואנו מאמינים כי עשה נעשה וגם נצליח לבנות את הארץ ואת מקדשה, ולהסיר את אלקי הנכר מקרבנו, ולהתלבש בבגדי בד-קדש הראויים ומיוחדים לעם ישראל.
3
ד׳באמונה זו אנו משתתפים בתנועת התחיה בכל צורותיה הישוביות והמדיניות, ואנו חושבים שזו היא חובתם של כל שלומי אמוני ישראל להתקרב אל העם לכל מפלגותיו, כדי לקרב את העם אל התורה הכתובה והמסורה. במדה שאנו נרבה את מספרנו הכמותי, כן תגדל גם השפעתנו, ובמדת התאחדותנו הפנימית למטרה זו, כן תרבה כח פעלתינו לקרב את העם כולו אל ארצנו, עמנו ותורת אלקינו. ואמרתנו התמידית היא: ״חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלקינו וה׳ יעשה הטוב בעיניו״ (שמואל ב, י, יב), חו היא דרכה של ״הסתדרות המזרחי״, שידי גאוני ישראל יסדוה, ושלומי אמוני ישראל ורבניו הם חבריה ולוחמיה ומחזיקיה, ובדרכם זו נלך! קשה ומסוכנה, רחוקה וארוכה היא דרך ה׳ זאת, אבל אין אנו פטורים מלעשות כל התאמצותינו להגיע עדיה. וכן למדונו רז״ל ואמרו: ישראל יש בהם בני אדם שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים, ומה הקב״ה עושה להם, לאבדם אי אפשר, אלא אמר הקב״ה: יוקשרו כולם אגודה אחת, והם מכפרין אלו על אלו, ואם עשיתם כך – אותה שעה אני מתעלה, הה״ד: ״הבונה בשמים מעלותיו״ [עמוס ט, ו], ואימתי הוא מתעלה, כשהן עשויים אגודה אחת שנאמר: ״ואגודתו על ארץ יסדה״ [שם] (ויקרא רבה ל, יא). בדרך זו נלך בתקוה ואמונה שיאמן לעיניו ובימינו יעוד אחרון נביאנו: ״הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא, לפני בוא יום ה׳ הגדול והנורא, והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם״ (מלאכי ג, כד).
4