הגיוני עוזיאל, שער לב; שירת ישראל וכנורה, רבי יהודה הלוי י״אHegyonei Uziel, Gate XXXII 11
א׳מצוות שמדברי סופרים
פורקי עול התורה ומצוה, כהקראים ודומיהם, באים עלינו בטענה מן התורה גופה, שנאמר בה: ״לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו״ [דברים יג, א], ובטענה זאת חושבים להרוס כל בנין תורה שבעל פה, שאינו נמלט מתוספת על דבר תורה או גרעון ממנה, טענה זאת נתנה רבי יהודה הלוי בפי הכוזרי, והוא משיב עליה: לא נאמר זה אלא להמון, כדי שלא יחדשו משכלם ויתחכמו מדעתם, ויקבעו לעצמם תורות מהקשתם כמו שעושים הקראים, שהרי הזהירה תורה לשמוע מן הנביאים אחרי משה, כמו שנאמר: ״נביא אקים לכם מקרב אחיהם כמוך״ וגו׳ [דברים יח, יח], והזהיר בכהנים ושופטים שיהיו דבריהם נשמעים.
פורקי עול התורה ומצוה, כהקראים ודומיהם, באים עלינו בטענה מן התורה גופה, שנאמר בה: ״לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו״ [דברים יג, א], ובטענה זאת חושבים להרוס כל בנין תורה שבעל פה, שאינו נמלט מתוספת על דבר תורה או גרעון ממנה, טענה זאת נתנה רבי יהודה הלוי בפי הכוזרי, והוא משיב עליה: לא נאמר זה אלא להמון, כדי שלא יחדשו משכלם ויתחכמו מדעתם, ויקבעו לעצמם תורות מהקשתם כמו שעושים הקראים, שהרי הזהירה תורה לשמוע מן הנביאים אחרי משה, כמו שנאמר: ״נביא אקים לכם מקרב אחיהם כמוך״ וגו׳ [דברים יח, יח], והזהיר בכהנים ושופטים שיהיו דבריהם נשמעים.
1
ב׳מזה מובן היטב שמאמרו: לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם, הוא מה שצויתי אתכם על ידי משה ועל ידי נביא מקרבך מאחיך, עם התנאים הנזכרים בנבואה ועל הוראות שנקבצו עליו הכהנים והשופטים מן ״המקום אשר יבחר ה׳״, מפני שהם נעזרים בשכינה, ולא יתכן שיסכימו בדבר שחולק על התורה, בעבור רובם, ולא תעבור עליהם הטעות לחכמתם הרחבה המורשה והטבעית הקנויה (שם מ״א).
2