הגיוני עוזיאל, שער לב; שירת ישראל וכנורה, רבי יהודה הלוי ג׳Hegyonei Uziel, Gate XXXII 3
א׳יעודי התורה
יעודי הדתות של יתר העמים הם כולם אחרי המות, ואין בחיים בהם מאומה ולא דבר שיורה עליהם. (המאמינים ביעודים אלה, אינם נאמנים להם אלא בפיהם ושפתותיהם, ומתכחשים אליהם בלבם ונפשם), ולא ראיתי אחד מן המאמינים ביעודים ההם שהוא מתאוה למהירותם, אבל אם היה ביכולתו לאחרם אלף שנים, וישאר במסורת החיים ובעול העולם ועצבונו, היה בוחר בזה.
יעודי הדתות של יתר העמים הם כולם אחרי המות, ואין בחיים בהם מאומה ולא דבר שיורה עליהם. (המאמינים ביעודים אלה, אינם נאמנים להם אלא בפיהם ושפתותיהם, ומתכחשים אליהם בלבם ונפשם), ולא ראיתי אחד מן המאמינים ביעודים ההם שהוא מתאוה למהירותם, אבל אם היה ביכולתו לאחרם אלף שנים, וישאר במסורת החיים ובעול העולם ועצבונו, היה בוחר בזה.
1
ב׳אבל יעודינו: הדבקנו בענין האלקי בנבואה, ומה שהוא קרוב אליה, והתחברות הענין האלקי בנו בגדולה וכבוד ובמופתים, ועל כן אינו אומר בתורה: כי אם תעשו המצוה הזאת, אביאכם אחרי המות אל גנות והנאות, אבל הוא אומר: ואתם תהיו לי לעם, ואני אהיה לכם לאלקים [ע״פ שמות ו, ז], ואנהיג אתכם, ויהיה מכם מי שיעמוד לפני, ומי שיעלה לשמים כאשר היו הולכים בין המלאכים, ויהיו גם כן מלאכי הולכים ביניכם בארץ ותראו אותם יחידים ורבים, שומרים אתכם ונלחמים לכם, ותתמידו בארץ ויהיה שובעה ורעבונה, וטובתה ורעתה בענין האלקי כפי מעשיכם, ויהיה נוהג העולם על המנהג הטבעי זולתכם. כי תראו עם שכינתי שתהיה בתוככם, מטוב אדמתכם וסדר גשמיכם שלא יעברו עתיהם הצריך להם, ושתתגברו על אויביכם במתי מספר, מה שתכירו בו, כי אין ענינכם נוהג על המנהג הטבעי, אבל הרצוני… והתורה הזאת וכל יעודיה מובטחים, שלא יפול מהם דבר, ויעודיה כולם (בשכר ועונש) כולל אותם שורש אחד, והוא: יחול קרבת אלקים ומלאכיו. ומי שיגיע אל המעלה הזאת, לא יירא מן המות, ותורתנו כבר הראית לנו זה עין בעין (שם ק״ה-ק״ט).
2
ג׳מעלתם של ישראל לעולם הבא. בעלי הנימוסים האחרים לא ראו מכל זה מאומה, אך אמרו להם: קבלו עבודת המלך… ואם לאו – ירחיק אתכם ויענה אתכם אחרי מותכם, ומהם מי שאמר: לא בא אלינו אדם שיגיד לנו שיהיה אחרי מותו בגן עדן או בגיהנם, ורובם הגבירו סדור ענינם וחבור עצתם וקבלו העבודה ויחלו נפשם במצפון יחול חלוש. אך בנראה יחול חזק ונאמן, ומתגדלים ומתפארים על עמי הארץ שבהם באמונה, ואיך יתפארו אלה בטענת מה שיגיע אליו אחרי מותם על מי שיגיע זה אליו בחייו, והלא טבע הנביאים והחסידים קרוב אל הקיימים בעולם הבא יותר מטבע מי שלא קרב אל המדרגה הזאת (שם ק״ט).
3