חורב קמ״חHoreb 148
א׳ל״ט אבות מלאכות, הלא הנה אלה, אשר תעודתן להוציא לפועל את המלאכות הנכבדות בכשרון המעשה של האדם, כפי המלאכות שהיו במשכן, ערכה אותן התושבע״פ למלאכות הראשיות, המקיפות בכלליהן ובפרטיהן את כל מפעלות האדם במעשה אנוש על פני תבל ארצה, והנה האבות של כל המלאכות האסורות ביום השבת:
1
ב׳א] לחרוש (פפליגען), ובכללה לרכך ולהכין לזריעה גם את החלק היותר קטן מהאדמה.
2
ג׳ב] לזרוע (זאען), ובכללה עבודה המביאה לידי גדול צמחים.
3
ד׳ג] לקצור (קארנשניידען) — לתלוש ולהפריד איזה דבר מאדמת גדולו להיות לחומר בעד הנאה ומלאכה.
4
ה׳ד] לעמר (גארבענשטעללען), ובכללה לקיטת חומרים נפרדים מאדמת גדולם למקום אחד.
5
ו׳ה] לדוש (דרעשען), ובכללה כל חרשת המעשה ע״י חבטה, דחיפה (שטאססען), תנודה (שיטטעלן), קליפה (שאלען), לחיצה וכדומה, הבדלת החומר והפרדת הראוי אל מעשה ההנאה והמלאכה מהבלתי ראוי.
6
ז׳ו] לזרות (ווינד־שויפעלן).
7
ח׳ז] לברור (לעזען).
8
ט׳ח] לרקד (זיעבען), ובכללן לחפש את החומר הראוי. וההגון מהפסולת.
9
י׳ט] לטחון (מאהלען), ובכללה לפרר אהה חומר בלתי מעבד או לטחון אותו לאבק דק.
10
י״אי] ללוש (קנעטטען), ובכללה לעשות הרכבה מחומר אבק ע״י המים.
11
י״ביא] לאפות (באקקען) — ובכללה שנוי מצב התדבקות החומרים השונים והרכבת המזג (אגרעגאטס אונד העמישע צושטאנדס־פעראנדערונג) (ביחס ההצטרפות וביחס העמדתם) ע״י ״האש״.
12
י״גיב] לגזוז (שעערען), ובכללה הפרדת גדל פרע של הבעל חי, אם לעבודת מלאכה או להמציא חומר למלאכה או לשנוי הגוף.
13
י״דיג] לכבס (וואשען), ובכללה הסרת החומרים הצובעים ע״י המים או אמצעים אחרים.
14
ט״ויד] לנפץ (קךעמפעלן, העכסעלן), ובכללה ההתרה של חוטי החומרים המסוגלים לטויה.
15
ט״זטו] צביעה (פארבען), ובכללה הבאת כל מיני צבע על החומרים וכדומה.
16
י״זטז] לטוות (שפיננען), ובכללה כל שזירה מהמיתרים הדקים (פאזערן) לעשות מהם חוטים.
17
י״חיז יח יט] למתוח החוטים (קעטטע אויפשפאננען), למשוך בתי נירין (דורך דיא ליטצמאכען ציהען), לארוג (וועבען), ובכללן כל מתיחת החוטים, שזירתם וקשורם לאריגה.
18
י״טכ] לפצוע (וויעדערהעראויסציהען איינגעשלאגענען פאדענס) למטרת מלאכת האריגה.
19
כ׳כא] לקשור (צוזאממענקנאטטען) קשר של קימא.
20
כ״אכב] התרה (אויפלעזען) לשם קשירה.
21
כ״בכג] לתפור (צוזאממעננאהען), ובכללה כל התאחדות קימת משני חומרים באמצעות חוטים.
22
כ״גכד] כל קריעה אשר אין תכליתה לקלקל.
23
כ״דכה]לצוד (פאנגען), ובכללה הבאת בעל חי חפשי ברשות ושלטון האדם.
24
כ״הכו] לשחוט (שלאכטען), ובכללה כל הפרעה שלמה או חלקית במכונת אברי הבעל חי (ארגאניזמוס).
25
כ״וכז] הפשטת העור (פעללאבציהען).
26
כ״זכח] עבוד עורות (בעאר־בייטונג דעס פעללס) ע״י רכוך ומליחה וכדומה.
27
כ״חכט] לגרור (שאבען), ובכללה כל החלקת פני החומר.
28
כ״טל] שרטוט (ליעגירען).
29
ל׳לא] חתוך (שניידען), ובכללן כל נתינת צורה לחומר ע״י הפרדת איזה חלקים ממנו.
30
ל״אלב] לכתוב (שרייבען).
31
ל״בלג] למחוק (אויסלאשען), הלא הוא, למחוק על מנת לכתוב במקום המחיקה.
32
ל״גלד] לבנות (בויען), ובכללה כל התחברות החומרים בכמות מרובה ע״י הצטרפות חלקי הגוף (קאהעאזיאן) כח ההתדבקות (אדהעזיאן) וכח הכובד מצד אחד, כמו כן מצד השני כל בנין והכנת הבית.
33
ל״דלה] סתירה (איינרייססען) על מנת לבנות ביתר שאת, ובכללה כל ״קלקול על מנת לתקן״ יותר.
34
ל״הלו] הבערה (אנצינדען), ובכללה כל הבאה להדלקת האש, אשר תכליתה איננה לקלקל על ידה.
35
ל״ולז] לכבות אש (לאשען) לתכלית הכנת גחלים.
36
ל״זלח] מכה בפטיש (האממערשלאג), ובכללה כל הבאה לשלמות איזה כלי עד ההכאה בפטיש האחרונה והסרת שארית הצרורות.
37
ל״חלט] הוצאה (פערזעטצען), הוצאת דבר והבאתו מרשות היחיד לרשות הרבים או להפך (שבת ע״ג ע״א).
38