חורב קס״דHoreb 164
א׳המועדים האלה, כפי שהמה מצד אחד, מיוסדים על זכרונות ״התולדה״ (געשיכטליך), זכרונות מאד נעלים, הנם מצד השני קשורים ואחוזים בתקופות השנה (יאהרעסצייטען), כל אחד בתקופה המסוגלת לו, עד כי כל ״חג״ נקבע בעת מיוחדת מעתות השנה, אשר בה יתגלה ה׳ באופן כזה למראה עינינו, גם ע״י התפתחות הטבע, למען ישאו בד בבד עם הלמוד שאנו למדים, דעת התגלות ה׳ בפועל מהחג ההוא, אשר רשומו נכר בעד תולדות בני אדם (געשיכטע), עד כי התגלות ה׳ בטבע והופעתו בתולדות בני אדם יחד נפגשו ומשולבות הנה יחד, והאחת בעד השנית תתן את ערובתה, ותביא את השלמות הדרושה באופן מאד נעלה. — אם עוד יוכל להיות ספק בלבך, אם מהלך התפתחות הטבע, אף כי תשמור תפקידה תמיד והליכות עולם לה, כי היא ערוכה בכל ונשואה מה׳ הבורא היחיד ומיוחד לבדו, שהוא השליט ומושל בכל, הביטה וראה על התולדה וכתוב עמים, צא ולמד ממנה, אשר גם בהתפתחות תולדות בני אדם יופיע ויתגלה ה׳, להיות תכן עלילות, ואם תוכל לפון עוד, אם ה׳ מלך הכבוד, מלך עליון, מלך רם ונשא יוכל להתעטף בענותנותו להיות קרוב מאד אל חיי התבל הארצי השפלים, ולדאוג בעד מנת גורל האדם, לשים עינו עליו ולכונן את מפעליו והתפתחותו לימים יבאו, כאשר יורו אותך חיי אבותינו בימים מקדם, הביטה נא על מפעלות ה׳, אל אדון זה, אשר תשוהו לנגד עיניך בכל עתות השנה, עת יופיע לשנות את פני הטבע ולחדש את פני האדמה, למען דעת, כי גבוה מעל גבוה שומר את מועדי התפתחות תקופות השנה ״בטבע המציאות״ ומועדי התפתחות ״התולדה״, המניע את גלגלי מסבות הטבע ותולדות בני אדם גם יחד.
1