חורב קס״הHoreb 165
א׳המועדים ביחס ערכם אל התולדה (געשיכטע) כלמו יחד הנם אותות נאמנים בעד עת ״בריאת עם ישראל וחנוכו״ מעת צאתם ממצרים עד באם אל ארץ כנען, ובזה הוא תכן מושגם:
1
ב׳פסח — יסוד מוסד בעד גוף ישראל — אות הוא בעד האמר סלה ״יהי״, אשר במאמר ה׳ זה, האל הנאמן שומר הבטחתו ידע את בריחי מצרים ויוציא ממסגר את משפחת יעקב, אשר במשך ימי סבלות מצרים נהיתה לעם, עם זו יצר לו ה׳ להיות חבל נחלתו, בהוציאו את גוף האומה מעבדות לחרות, זכר ליציאת מצרים, יסוד המציאות (דאזיינסגרינדונג).
2
ג׳שבועות — יסוד מוסד בעד רוח ישראל — אות הוא בעד התגלות התורה, אשר בה כונן ה׳ את עצמות ישראל, ה׳ אשר ע״י חופש גוף ישראל קראו למציאות לאום, ומן הוא והלאה יעד את גוף האומה, להשיג את חפשו, למען יהיה נושא דגל תורתו, תורת ה׳, ואת אשר החל ה׳ במצרים בגוף ישראל, השלים במדבר ע״י נתינת התורה לתת לו ״מציאות וקיום ברוחו״, זכר להתגלות הדת על הר סיני, — יסוד החיים (לעבענסגרינדונג).
3
ד׳סכות — החזקת גוף ישראל — אות הוא בעד החזקת גוף ישראל, אשר יצא מעבדות מצרים ע״י ה׳, לתת לו חזוק ותקומה זכר להחזקת העם במשך זמן ארבעים שנה במדבר — יסוד החזקת המציאות (דאזיינסערדאלטונג).
4
ה׳שמיני עצרת — החזקת רוח ישראל — אות הוא בעד החנוך הרוחני וקנין התורה ודעת דרכיה, במשך עת לכתו במדבר, זכר בעד החזקת הרוח במדבר — החזקת החיים (לעבענסערהאלטונג) — ומפני זה ביום השני לו ישמח ישראל במתנת חלקו, בשמחת התורה על החזקת קיומה בקרב ישראל.
5
ו׳ערך מעלת התולדה בעד חג השבועות מיוסד הנהו בעצם תקפו על מוסדות הזכרון המפורש בתורה וחין ערך מעלת התולדה ביסוד מוסד בעד שמיני עצרת ביחס זכר ליציאת מצרים נלמוד רק מהיקש וראיה לדבר, וביחוד מהוראת השם ״עצרת״ שמובנו ״אסיפה״, הלא הוא קבוץ סכום הרעיונות הכלולים בשאר החגים ״לסך — הכל״ אחד של הרעיון הכללי ״קדש ישראל לה׳ ״והחזקתו קיומו ״לפני ה׳״.
6