חורב רנ״זHoreb 257
א׳טבלה א׳
1
ב׳באור לוח א — האות כ (כסדרה) מצין השנה שבה חדש חשוון בן 29 ימים וכסלו 30 ימים, האות ש (שלמה) השנה שבה חשוון וכסלו שניהם בני 30 ימים האות ח (חסרה) שנה שבה גם חשון גם כסלו בני 29 ימים. — כל מספר (ציפער) בלוח הזה בשנים פשוטות ומעוברות מצין את היום בשבוע שחל בו ר״ה, ר״ח והמועדים ותעניות. הציפער 1 יום א׳ 2 יום ב׳ 3 ג׳ בשבוע וכן הלאה, זולת הציפערן של הד׳ פרשיות והפסקות יורו באיזה יום בחדש שנכתב תחת הציפער. בר״ח שיש א׳ וב׳ דר״ח נכתבו שני ציפערן למשל ¹₂ הוא יום א׳ וב׳ ²₃ ב׳ וג׳ וכן הלאה ולפני השורה סימן {. סימן הכוכב * הנלוה על הציפער המצין את יום השבוע שחל בו אחד התעניות יורה, כי מפני השבת נדחה על יום א׳ זולת תענית אסתר שנדחה תמיד על יום ה׳ מקודם. וע״פ הלוח הזה ידע כל אחד מתי המה ימי ר״ה ויוכה״פ ר״ח וכל המועדים והתעניות בשבע שנות מעוברות ופשוטות; אך עליו לדעת מראש עפ״י הלוח ב אם השנה היא כסדרה, שלמה או חסרה והיום שחל בו ר״ה וכמבואר שמה, עד שנת ה׳ אלפים ת״ש.
2
ג׳[^*] הרובריק הזה איננו בטור.
3
ד׳טבלה ב׳
4
ה׳באור לוח ב — הלוח הזה מציין את הקביעות בי״ט שנות המחזור, ממחזור 296 משנת תקפ״ז עד שנת ת״ש במחזור 300. — האות פ מורה כי השנה פשוטה והאות מ כי השנה מעוברת והציפער לשמאל האות מורה את מספר השנה בכל מחזור שהוא בן י״ט שנים כסדר השנים. האותיות כ, ש, ח מורים כמו בלוח א, כסדרה, שלמה, חסרה, והציפער שמתחת כ או ש או ח מצין יום שחל בו ר״ה מהשנה ההיא, והקורא כאשר ידע מהלוח הזה את השנה שנמצא בו או שיבקש לדעתה ע״פ שנות המחזור כסדר השנים, ויתבונן על האות כ או ש או ח ועל הציפער שמתחת שהוא יום הר״ה ויראה מן הצד לימינו, אם השנה ההיא פשוטה או מעוברת, אז יוכל בנקל לפנות אל הלוח א׳ בשורה הראשונה ולמצוא שמה אות ומספר כזה בשורת ר״ה בפשוטות או במעוברות ואז יקרא את כל הלוח א׳ וידע כל ימי החג ר״ח וכו׳ המצוינים שמה על הסדר. למשל שנת תרנ״ב ימצא בלוח ב׳ במחזור 298 המתחיל משנת תרמ״ד עד תרס״ב ויחל לספור השנים מלמעלה למטה ברובריק עד בואו אל האות והציפער ש₇ (9 במחזור) ויביט מן הצד, כי השנה ההיא פשוטה ואז יפנה אל הלוח א׳ וימצא בשורה הראשונה (בשנים פשוטות) ג״כ את האות והציפער ש₇ וידע את כל זמני השנה כפי הלוח הא׳ וכמבואר למעלה, וכן בכל שנה ושנה עד שנת ה׳ אלפים ת״ש.
5