חורב ער״וHoreb 276
א׳בין כל המצות אין גם אחת כמו התפלין, אשר אם תמלא אותה כהלכתה ובכונה נאמנה בכל יום ויום אזי מחדש תלבש אותך בקדושה וטהרה ותרוממך תמיד ותעתד אותך מחדש, להוסיף אמץ וחיל לחיות חיים אמתיים בתור עבד ה׳. איש ישראל — הרוח אשר תקדשהו לה׳ ע״י התפלין לא יוכל עוד להיות חורש און וחושב דבר בליעל, כזב ומרמה, תוך והוות.— הלב אשר ע״י התפלין תקדשהו לה׳, לא יוכל עוד להשפל ולהתעקש על ידי אהבת עצמו או לשנות באהבת ״ההנאה״, יען עליו לפתוח שעריו להכניס אל קרבו ״אהבה רבה״ ״ואהבת עולם״ לה׳ ולפנות את חדריו להיות דביר הקדש ״מקדש מלך האל הקדוש״, ובאחרונה היד, אשר אותה תקדש להיות כלי מחזיק ברכה לעבודת אלהים בפועל, האם תוכל עוד לשלוח אותה לעולל עלילות ברשע, להרע ולהציק את רעך ולהפריע את שלומו וטובו?! אשריך איש ישראל! אם תקשור את התפלין מבלי היסח־הדעת, אם תשאם על ידך וראשך מבלי היסח־הדעת והעלם דבר, מה המה לך; אשריך, אם באמת תקדש ותשפר את רוחך, את לבך ואת ידך לה׳ אלהיך, אביך שבשמים, ותתעתד לחיות חיי איש ישראל ברוח ישראל. אשריך, אם תבין ותכיר את תעודתך, והנך מוכן ומזומן לחיות רק על פיה ולמלאות אחריה תמיד, כי אז יתנו לך התפלין כח וחיל להיות ערוך לקרב ולמלחמת מצוה נגד כל מדה לא נכונה, אף המה יפעלו למענך את ״הנצחון״ עליהן — אשרינו, לוא יכולנו ולוא נצרכנו לשאת את התפלין כל היום כלו, כי אז היה לנו לקנין תמיד: ״קנין הגוף״, טהרת המחשבה ונפש זכה, יען את כל אלה הזכירונו בכל עת ובכל רגע האות על ידנו והטוטפות בין עינינו, כי מבלעדי זאת קשירת ונשיאת התפלין היתה ״הכחשה וחלול השם״. — אך להנצל מזה — יען אנחנו לא נאמין בעצמנו, כי נוכל לקיים ולפעול בנפשנו כל זאת תמיד, לכן נשא את התפלין רק בשעת תפלת שחרית, ובחיוב גמור ישא אותם כל אחד בעת ״הק״ש ושמ״ע״, אשר למצער בעת ההיא עליך לשמור את גופך בטהרה ואת רעיוניך להיות זכים וצלולים ובכונה נאמנה מבלי כל היסח־הדעת, לזכרון לפניך, כי קשירת התפלין בגופך, היא הזכרת שם ה׳ על גופך וזכר עשה לנפלאותיו בעד עמו בכל העתים ובכל הזמנים (ל״ז).
1
ב׳האיש אשר מפני מחלה לא יוכל להחזיק את גופו בנקיון וטהרה, או האיש אשר גם בעת הקצרה של קשירת התפלין לא יעצור כח לזכך את רעיוניו, הוא לא יניח תפלין, ובכלל כל מצטער ומי שאין דעתו מיושבת עליו (ל״ח). ע״ד האבל ראה הלאה. — אסור לנהוג מנהג בזיון בפני התפלין, זולת אם מונחים המה כלי בתוך כלי (מ׳). גם אסור לישן בעת שהתפלין עליו (מ״ד).
2