חורב שי״חHoreb 318
א׳שמועה קרובה ורחוקה — כל הנאמר למעלה נהוגים בעד אלה, אשר קבלו השמועה והידיעה ממקרה המות, אם תיכף או במשך השלשים וגם ביום השלשים, בעד אלה יום השמועה אחר הקבורה דומה ליום הקבורה, ומיום ההוא יחלו למנות את השבעה והשלשים. אבל אם הגיעה השמועה אחר יום השלשים אזי ינהגו בסמני האבלות החיצוניים רק שעה אחת ואפילו על אביו ואמו בחליצת הנעל, ולא ימנו לא שבעה ולא שלשים ובאב ואם קריעה. אך דברים שנוהגים על אביו ואמו כל י״ב חדש נוהג גם בשמועה רחוקה ומונה י״ב חדש מיום המיתה, ואם באה לו השמועה מאביו ואמו לאחר י״ב חדש איננו נוהג אבלות רק שעה אחת גם באלה הדברים שנוהגים כל י״ב חדש. — מתורת הנפש (פהזיכאלאגיע) אולי נוכל להוכיח לנו כי שמועה רחוקה ממקרה מות לחבר המשפחה הנודעה אחרי עת ארוכה ומרחוק, האבלות היא קלה ביותר ומקומה רק ברעיון וברוח לבד, אשר גם בנוגע אל החגים שערכם ומעלתם ברוח כמו שבועות ושמיני עצרת קבעה התורה רק יום אחד, ובערך הטעם הזה קבעו חכמינו ז״ל בעד שמועה רחוקה, אשר אז האבלות היא ברוח, לבל ידרש גבול וזמן וקצב, יען כי האבלות בעצמה קלה היא בתכונת הנפש, ולהפיג את אבלות כזאת לא נדרש זמן רב.— ושאר הדינים ראה י״ד ת״ב.
1