חורב שכ״חHoreb 328
א׳אמנם אם כל תכן חייך נכלל הנהו תחת השם ״צדקה״, הנה בראש וראשון החלק הכי נכבד מחובותיך בצדקה, הלא הוא מעשה ״הצדקה״, אשר על ידו הנך צדיק נגד האדם הדומה לך.— החלק הזה נאות הוא ביותר להקרא בשם ״צדקה״: א) יען כי החלק היותר גדול מפעולותינו הנהו נכנם בחוג האדם, בבואנו ביחס עם גבר עמיתנו. ב) יען כי בעד שכלנו בגלל ״ההשתוות״ שיש לנו עם היצור הדומה לנו, ״הזכות״ של האדם על ״צדקתנו״ בראש וראשון תתראה לנו, להיות בולטת ונכרת ומורגשת ביותר.— ג) בעוד ע״י ״ההשתוות״ הזאת הלא גם בבחינת עצמותנו ובחקר תכונתה, נרכוש לנו הידיעה הנאמנה בשלמות, מה הוא הטוב והצדק, שעלינו לעשות לרענו, בהיותו גם כן עצמות כמונו מחוץ לנו, לכן נקראו ביחוד ״חוקי הצדק״, שבין אדם לחברו כשם ״משפט״, יען החלק מהם המה ״אמרות אלוה״ אלה, שהמה כבר נמסרו אל האדם בתור ״התגלות ה׳״ בקרב לבו פנימה, להיות לו לדבר חוק ומשפט, להכיר ולהרגיש את ״הזכות״, שיש לרעהו וגבר עמיתו, או יען, כי על פי משפטי ה׳ אלה, ישפוט האדם בנקל גם במשפט שכלו, ויכיר וידע אל נכון, את המושג הנאמן של הזכות, אשר לרענו וחברנו עלינו, — הן מראש, גם מבלעדי התורה, נתן הצדק בין אדם לאדם ביחס תכונתו, לחוש אותו ולשפוט בשכלו ״משפט צדק״, רק התורה תבא מטעמה ונמוקה עמה, לחרוץ משפטה עליו כשופט רמים ולהורות כדת מה לעשות הישר והטוב בעיני ה׳ במקצוע הזה, ואם כן ה״משפטים״ הלא המה ״אמרות אלוה״, להראות ולהורות לך אל נכון ״הזכות״, אשר יש לכל אדם הדומה לך, יען כי ה׳ בראו, אל יצרו, להיות אדם כמוך וזכותו אתו, לדרוש אותה ממך, הלא הוא המשפט צדק, כי תניח ברשותו או תתן לו את הראוי ויאות לו, בהיותו אדם כמוך, יציר כפיו של ה׳. — לכן, אם תעבור עבירה, בנוגע אל צדקת משפט האדם, העבירה הזאת לא נחשבת רק לחטא ועול נגד האדם בלבד, כי גם היא חטא ועון ״נגד ה׳״, כי בזה הלא תלעג לה׳ ותנאץ את אמרות קדשו, אם תשלול מהאדם, או תמנע ממנו את הדבר, אשר ה׳ נתן לו את הזכות עליו ויצוך להביאו ברשותו — והנה האדם, באשר הוא אדם, יש לו הזכות: א) על כל הדברים, אשר חלק לו ה׳ במציאותו, ועל ידי המציאות שלו כמו: חיים, בריאות, כשרון הרוח ותעודתו, מערכי הלב ותעודתם, כבוד, שלום, שמחה וכדומה. ב) על כל אשר נתן לו ה׳ השלטון, לשלוט על קניני התבל, אשר רכש לו: הון ועושר, נכסים וכדומה.— ע״י ״המשפט״ הניח ה׳ את חותם תכניתו כמו על מציאות האדם כן על פעולתו ומעשהו, ויקדש את ה״משפט״, להיות בתור ״סדר ומשטר״, שהנהו ערוך ע״י ה׳.— התחלת התורה היא ״באלה המשפטים״ יען כי זאת היא ״הצדקה״, אשר תוכל להוציאה לפועל בכל עת ובכל שעה, והמעשה והפעולה במשפט צדק זה ינהנך ויביאך גם אל ״הצדקה הכללית״ נגד כל היצורים.
1