חורב ש״לHoreb 330
א׳ב: כבוד גוף האדם — אסור רציחה והכאה.
1
ב׳לא תרצח (שמות כ׳ י״ג)
2
ג׳כי יהיה ריב בין אנשים, ונגשו אל המשפט ושפטום, והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע. והיה אם בן חכות הרשע והפילו השפט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר. ארבעים יכנו, לא יסיף, פן יסיף להכתו על אלה מכה רבה, ונקלה אחיך לעיניך (דברים כ״ה א׳).
3
ד׳ארור מכה רעהו בסתר (שם כ״ז כ״ד).
4
ה׳כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה, כירק עשב נתתי לכם את כל וגו׳, ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש, מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את נפש האדם. שפך דם האדם באדם דמו ישפך, כי בצלם אלקים עשה את האדם (בראשית ט׳ ג׳).
5
ו׳כאשר מסר ה׳ לבני נח את מערכת ״הבעלי חיים״, ויתן לו הרשיון להנות מהם כמו ממערכת הצמחים, ולהיות רשאי, להמית את הבעלי חיים ולאכול ולשבוע מבשרם, אז דבר בקדשו ״גם את דמכם לנפשתיכם (הדם, הנושא את כל נפש אדם) אדרוש (גם), מיד כל חיה אדרשנו״, אם היא תמית את האדם, ומה גם מהאדם, כי ה׳ יהיה דורש דמים ומיד האדם תבקש נפש האדם, אשר נתן לו ה׳, להיות לו לאח ורע, ״כי בצלם אלקים עשה את האדם״.—האם לא תחוש ולא תרגיש בנפשך את רוממות האומר־סלה הזה?!— הן את כל יצורי התבל, גם את הצומח גם את הבעל חי נתן ה׳ לאדם ומסר לו הזכות והרשות, כי יוכל לשנותם ולהכשירם כחפצו, גם לשחוט ולהמית את הבע״ח, לתועלת הנאתו, עד כי מותר לו, לחשוב אותם לדבר וחפץ, שהם קנינו, ולהשתמש בהם בתור אמצעי, להפיק רצונו ומגמת חפצו ותכליתו — כאלו יצרם ה׳ ויעד את מציאותם בעבור שמוש האדם — אבל ביחס האדם ובנוגע אל עצמו ואל בשרו, עליך לכבד גם בגופו את רוח ה׳, אשר יתנוסס בקרבו, את נשמת החיים, אשר נפח ה׳ באפו, ויתן אותה בגוף האדם, וישימהו בתבל ארצה במעלות תעודתו בתור ״צלם אלקים״, להיות האדם המושל על גופו ועל התבל מסביב לו, ולעשות ולפעול בהם כפי רצון ה׳, לכן אל תשלול מרוח ה׳ זה באדם את מעטה גופו, — הן הגוף שייך הוא אל הרוח, והרוח הלא קנין ה׳ הנהו, לכן אל תעשה רוח בין הדבקים, אל תפריד את האחד מן השני ואל תנתק את הקשר והאגודה אחת, אשר קשר בה ה׳ את הנשמה אל הגוף, לכן אל תשדוד מן האדם את החיים —״לא תרצח!״.
6
ז׳כל יצורי התבל מסביב לך נתן אותם ה׳ לך בתור אמצעי, לפעולת עבודתך, ורק באופן, אם תשתמש בהם לעבודת ה׳, ורק אז הנך רשאי, לשלוח בהם את ידך — אבל האדם הן לא נדרש, גם לא יוכל להיות, בעד האדם רעהו בתור חפץ ואמצעי, יען כי האדם איננו נחשב במעלת אדם בגלל גופו, רק בגלל רוח ה׳ המתנוסס בקרבו, והגוף נתן לו, רק להיות כלי תשמישו של הרוח, לכן ארור אתה, אם תשלח אליו את ידך לרצחהו נפש!.
7
ח׳״התגלות ה׳״ בעד הארץ הנהו ״האדם״ — מעטה גופו — ״מקדש ה׳״ — לכן היד הנטויה שהיא כוננה, להשחית ולהמית את האדם, היא תחריב את ״מקדש ה׳״ — היא תגרש את רוח קדשו מחוג הפעולה, אשר יעד ה׳ בעדו — ארור אתה אם תרצח נפש!!.
8