חורב שמ״הHoreb 345
א׳הדברים שתוכל לתת ולמסור עליהם את הזכות לרעך הלא המה: אם את החלק מקנינך כמו: אדמה, פרי ובעל חי ויצור הנעבד והנעשה, להיות ראוי ומוכשר לתכלית האדם, כמו: בית, בגד, כלי וכדומה, גם את התמורה בעד כל אלה, הלא הוא ״הכסף״, או את פעולת כחות רוחך וגופך המשרתים אותך וסרים למשמעתך, כמו: רעיון, דבור, כשרון, גבורה וכדומה, והנה בידך ורשותך הנהו, לתת לרעך מקניניך:
1
ב׳א) בתור מנית החסרון ומלוא הגרעון, שנהיה או את שיהיה בקנין רעך, על ידי הדבר, שכבר נתן או שינתן לך: = מקח וממכר.
2
ג׳ב) בתור הבטחתך, להוסיף על קנינו בנתינתך לו משלך = מתנה.
3
ד׳ג) בתור שמוש, שעליו לגמול ולשלם או לבלי לשלם לך בעדו= להשכיר; להשאיל או השבת הגמול בעד השמוש: =דמי דירה או תשלום בעד השמוש ע״י הכח: = שכר שכיר. ד) לתשמיש גמורה והשבת התמורה לאחר זמן : = הלואה (או פרעון ההלואה);
4
ה׳אמנם יש לך הזכות על כחות רוחך וגופך בתתך אותם לרעך:
5
ו׳א)על עת קבועה: משרת, שכיר יום.
6
ז׳ב) לעבוד ולהכשיר איזה חומר הנתון לך אל תכלית מיוחדת. מלאכה, אומנת, הוראה.
7
ח׳ג) להיות בא כח רעך וממלא מלאכותו: שליח. — בכל אלה בקנין וכח עליך, למסור לרעך כל דבר בשלימות ובאמונה, באופן אם יש לרעך הזכות, לקוות וליחל, להשיג את זאת מידך, היה תמים ועומד בדבורך, למען יוכלו להשען על דבריך ומוצא שפתיך תשמור ולבל תשפל, להיות נמנה בין מחוסרי אמנה.
8