חורב תכ״בHoreb 422
א׳בחיים, הרוח, שהוא אזרח השמים, והגוף יליד היסודות — חוברו יחד בברית חיי האדם, אבל במות, הרוח עולה הוא ממעל לחיי האדם והגוף יורד הנהו מתחת לחיי אנוש, לכן לא גוף המת ולא הדברים הנתנים אתו במותו, או איזו עדי, הנמצא במותו מחובר אל גופו, לא יוכלו אם ישר או ע״י אמצעי, להיות מקובלים בחוג שמוש חיי האדם ותועלתו, אבל את אשר רק יעדו והזמינו בעד המת ולא נתנו לו, כמו כן הדבר הבא במגעם, אבל לא יעדו זאת עבורו, גם הדברים, אשר השתמשו בהם לנקיון גופו וכדומה המה מותרים בשמוש והנאה (שמ״ט). כל דבר המיטלטל והשתמשו בו לקבר, גם העפר, שחפרו, אסור בהנאה ושמוש לעולם, כמו כן אבני המצבות, עד כי יש למנוע מישיבה על מצבות אבן כאלה וכדומה (שס״ד).
1