חורב תנ״אHoreb 451
א׳ ב: החלקים המותרים והאסורים בבע״ח.
1
ב׳א) ״דם״ בע״ח היונקים והעופות אסור. דם דגים ושל חגבים טהורים מותר. דם בביצה, אם ידוע שהוא מרוקם, שהחלה להתהוות בו צורת האפרוח או אם נמצא על הקשר אסור, בכל זאת מטעם ״סיג״ אסור הוא כל דם בביצה וכל ביצה הנמצא בה טפת דם איננה נאכלת, כמו כן מטעם ״סיג״ אסור לאכול דם דגים נקבצים יחד, אם לא נכר ע״י סימן, כי זה הוא דם דגים, וכן אם נמצא כתם דם אדם על איזה מאכל יש למנוע מאכלו משום מראית עין (ס״ו). מהתורה שבע״פ יודעים אנחנו, כי דם האיברים אסור רק כשפירש מן האבר ויצא לחוץ, או שנצרר בחתיכה או שפירש ממקומו ונתעורר לצאת ונבלע במקום אחר, אבל אם לא פירש ולא נצרר מותר כמו הבשר בעצמו (ס״ז). מהבשר בטרם יכינו אותו לאכילה נדרש, להוציא ולהסיר חוטי דם ידועים (ס״ה). למען הדיח את הדם הנמצא ע״פ הבשר ולרכך את הבשר נדרש לשרות את הבשר במים חצי שעה (ונוהגים לשרות שעה שלמה), אח״כ נדרש, להסיר את נטפי המים, אבל לא להניח, כי ייבש בשלמות, ואז ימלחו את הבשר, להוציא ולהסיר בזה את הדם שנעקר ממקומו (את המליחה יעשו על גבי כלי מנוקב, למען יטפו וירדו הנוזלים) והבשר ישאר במליחתו כפי הנהוג שעה שלמה במלח ולמצער בעת הנחוצה 18 רגעים, אז ינענעו את המלח, הבולע את הדם וידיחו את הבשר שתי פעמים ובלי נענוע שלש פעמים. בשר, אשר נשארו שלשה מעת לעת בלי מים לא יוכלו עוד למלוח, וכל הדרוש להלכות מליחה ילמדו בי״ד ס״ט, ע״א ע״ד ע״ח. בדבר הראש, הטלפים, המוח ומוח עצמות ראה ע״א. אדות הלב והריאה ראה ע״ב. בעד הכבד, שנצרך מראש לצלות אותו, למשוך את הדם, מבלי להניח תחתיו נייר ראה ע״ג. אדות הטחול ראה ע״ד. אדות המעים הקבה ועוד ראה י״ד ע״ה.
2
ג׳ב) חלב: חלב הוא שומן המונח בחופש על הבשר והוא קרום דק הנקלף בנקל. החלב אסור רק אצל הבע״ח היונקים וגם באלה רק אצל הבהמות, אבל לא בחיה ולא בעוף, ואם כן רק אצל שור, כשב ועז, — ולמען דעת, להבדיל את החיה הטהורה בדבר החלב, נותנת התושבע״פ מלבד הנזכר בתורת סימנים בקרנים, אם הן מפוצלות הרבה (פיעלפאך געטהיילטע הארגער אויפזאטץ), בידוע שהיא בודאי חיה טהורה, ואם אינן מפוצלות צריך שיהיה בהם ג׳ סימנים: א) כרוכות (בלאטטערארטיג) עשויות גלדים כגלדי בצלים. ב) חדורות — עגולות ולא רחבות (רונד ניכט פלאטטגעדריקקט. ג) חרוקית (פיעלע נאהעליעגענדע אין איינאנדער ליעגענרע קווערפאלטען), שיש בהן חריצים סביבותם תכופים ומובלעים זה בזה, אם יש להם שלשת הסימנים יחד הלא היא חיה טהורה, בכ״ז יחסרו לנו הנסיון והבחינה והידיעה הנכונה, ולכן עלינו לסמוך ע׳׳ז כמו בעופות רק על המסורת (י׳׳ד פ׳). איזה חלקי השומן בבהמה הוא חלב ואיזה הם החלקים שנדרש להסיר ולנקר ראה י״ד ס״ד ס״ה! — בהפרדת חלקי החלב יש כבדות רבה וביחוד בנקור האחורים, שזאת דרוש להיות תחת השגחה. רבה וכמבואר בי״ד. הפרדת חלקי הדם והחלב דרוש להעשות קודם המליחה לבל יבלעו מחלקי האסור.
3