חורב תפ״זHoreb 487
א׳אבל הכבוד והיקר של ההורים אל ישארו רק ברעיון ובידיעה בלבד, בעוד עליך החובה והמצוה בכל מקום ובכל עת תמיד ובאשר תוכל להוציא אותו לפועל, ולהוכיח כל זה בדבור ובמעשה — היה סר למשמעתם בכל דבר, הרחק מהם כל דבר עצב, כעס, צער ויגון, והשתדל לבקש ולסבב להם נחת, ענג ושמחה ככל אשר תוכל, והראה בפועל כי אתה אמנם כבד תכבד אותם. אל תעמוד במקומם הנועד להם בתוך קהל ועדה ואל תשב בבית במקומותיהם הקבועים. אל תדבר נגדם דבר. אל תראה בפניהם בדבר שפתיך, כאלו בדבורך הנך בא לאשר ולקים ולתת בזה תוקף ועז לדבריהם — אל תקרא אותם לא בחייהם ולא אחרי מותם בשמם, כמו כן אל תזכיר בפניהם שם איזה איש הנקרא בשמם, אם בעל השם ההוא מצוין למאד. ־
1
ב׳ואם גם הוריך עשו לך בפרהסיא בזיון גדול, או סבבו לך נזק גדול, אל תדבר להם דבר של בוז ונאצה או תוכחה., סבול בדומיה ושמע לקול אדונך ובוראך, ואם גם בפניך הרסו בזדון את רכושך, אל תפגע בהם, רק אם לא תוכל אחרת, הרשות בידך להגיש את משפטך עליהם בבית דין, ולדרוש כי ימלאו את חסרונך, אכל אל תעביר על דל שפתיך כל דבור של תוכחה ונאצה.
2
ג׳כלכל, הלבש, הנעל, שמור והחזיק את אביך ואת אמך ועליך לשרת אותם כמשרת ועבד נאמן, ועשה כל זה ברצון טוב. אם הוריך עניים השתכר גם בעדם וכלכל אותם משכר עבודתך (אבל ללכת למענם לבקש נדבות, אם לא תחפוץ בזה, לא תחובבך המצוה, אבל מי לא יחפוץ גם את זאת, אם אין אופן אחר לכלכלם?).
3
ד׳מפני אביך ואמך תקום — דבר על אדותיהם בכבוד והדר — אל תכבד את האיש, אשר מלאו לבו לדבר איזה דבר חרפה ובוז על הוריך — אל תפריע את שנתם, זולת אם ידעת, כי יקצפו עליך, אם לא תעיר אותם משנתם.
4
ה׳נם אחרי מות הוריך כבד את זכרונם. בזכרך את שמם עליך לברך אותם באמר כזה: ״זכרונם לברכה, לחיי עולם הבא״ ובשנה הראשונה אחר מותם תראה בדבורך אדותיהם, כי גמרת אמר אשר בגללך וע״י חייך המלאים ״צדק ויושר״ יוסיפו להאריך חייהם באמרך :״הריני כפרת משכבם״ (הלא הוא : הנני מוכן להיות כפרה והשלמה בעד כל דבר, אשר מפני הלכם לעולמם, נשאר עוד בלתי מכפר ומתוקן ובלתי נשלם).
5
ו׳באופן אם תוכל ע״י כבוד הוריך, להגיע לאיזה מטרה, אזי עליך להשתמש לא בכבודך וזכותך רק בכבודם וזכותם. אם הנך רואה, כי הוריך עוברים איזה עברה, עליך להגיד להם בענוה, כי כזה וכזה נאמר בתורה, ואל תדבר: הורי, אתם פעלתם און, רק עליך לתקן את שגגתם בענות חן.
6
ז׳ולוא יהי, כי הוריך הנם חוטאים ופושעים, ולוא גם לא היתה להם מעולם שום זכות על אהבתך ותודתך, ולוא גם מעולם לא דאגו עליך ולא עשו דבר מה לטובתך, ככל זאת עליך לכבד ולירא אותם, וזכור את ה׳, הן ה׳ אמנם ידרוש ממך, לקיים את המצוה הזאת, ואם גם המה בלתי ממלאים את חובותיהם נגדך, אבל אתה עשה את שלך ומלא את חובותיך נגדם, יען כי ה׳ ידרוש ממך, לקיים את מצות כבוד הורים לא בתור ״גמול ושלם״ רק בפקודת החובה והמצות הזאת השומה עליך מאת ה׳ עד כי לא תוכל להביא חשבון עמהם בדבר פעולותיהם עמך.
7
ח׳המזלזל בכבוד הורים ומקלה אביו ואמו, קללת אלהים רובצת עליו — מי אשר יפציע את אביו או אמו ע״י הכאה וכדומה בן־מות הוא, לכן על הבן, לחדול, ואם גם ברשיון הוריו, להוציא איזה קוץ תחוב מבשרם או לעשות להם איזה נתוח (אפעראציאן), לסבב להם עי״ז פצע וחבורה, באופן, אם יש רופא או איש אחר, אשר יוכל לעשות את זאת, אל תקיז להם דם או שאר פצע, ואם גם לרפאותם, בעת שיש רופא, שהוא יכול לעשות זאת — אבל אם אין איש אחר וההורים יסבלו כאב, אזי עליך לעשות זאת בה במדה, שירשו לך, לעשות בפציעת גופם לשם רפואה.
8
ט׳עליך לכבד את אביך גם באם חורגתך ואת אמך באבי חורגך — ה׳ דורש ממך, כי כבד תכבד גם את אחיך הגדולים, את אביך ואת אמך הזקנים ואת חותנך וחמותך.
9
י׳אם דעות האב והאם מתנגדות, אזי דעת אביך קודמת, אבל אם הם גרושים אזי לדעות שניהם החשיבות בשוה.
10