חורב תצ״גHoreb 493
א׳אמנם עליך ללמוד אותה ״בעד החיים״! — זה הוא הכלל הגדול של המצוה הזאת. ברוח מתעורר ובלב מתרגש עליך ללמוד ובעד המעשה ״לעשות את כל דברי התורה״, ללמוד מהתורה את החיים, את חיי עצמך, ורק אז תוכל ללמוד היטב, רק אז תוכל לחדור אל תוך משכיות התורה פנימה — אולם ללמוד בעד איזה תכלית אחרת כמו בגלל חריצות הרוח והנפש, בעד כבוד, שם טוב ופת לחם, אמנם גם אלה יקבלו את ערכם עליהם (שלא לשמה) רק אז, אם תקוה כי בהתעסקותך בתורה, אזי סוף סוף תגיע אל התכלית הנעלה, אבל בכל זאת רחוק הוא, כי הלמוד בגלל השגת הקנינים הנזכרים, תביאך אל התכלית העצמותית של למוד התורה.
1