חורב תקפ״הHoreb 585
א׳כ: כללי המישרים באהבה ובהחזקת טובה — לעשות הישר והטוב.
1
ב׳ועשית הישר והטוב בעיני ה׳ (דברים ו׳ י״ח).
2
ג׳ואהבת לרעך כמוך אני ה׳ (ויקרא י״ט י״ח).
3
ד׳כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך וגו׳ אני ה׳ אלקיכם (שם י״ט ל״ד).
4
ה׳לא תתעב מצרי, כי גר היית בארצו (דברים כ״ג ח׳).
5
ו׳כמים שאין להם סוף יכלו להיות ״הלכות האהבה״ וכפי מסת מסבות החיים, לוא נדרש היה להפיץ אור על כל האופנים האפשרים ולפרוט את כל הליכות ״האהבה״, שאליה הנך נקרא להיות ברכה בתבל, לכן בעד אלה המצות מטעם האהבה, אשר אולי לא יכולנו להוציא לנו בתור תוצאה מהמצות המפרשות, נתנה לנו התורה כללים כוללים, אשר על ידם נכיר בנקל מה היא חובת ״האהבה״.
6
ז׳״ועשית הישר והטוב בעיני ה׳״ הלא הוא, את אשר תרגיש ותחוש בהגיון לבבך, כי ה׳ שהוא כליל האהבה ואשר אל האהבה הזאת קראך גם אותך, כי ה׳ יחשוב את זאת, כי ״טוב״ הוא בעד אשר אחיך, וכי ״ישר״ הוא, הלא הוא כי הדבר ישר ומתאים הנהו עם התעודה של עצמך, לכן בכל ענין שהוא בלתי נאמר בפרוש בתורה, עליך לשאול את עצמך: מה הוא המשפט אשר על זה יחרוץ ה׳, שהוא כליל האהבה, גם מה היא דורשת תעודת ״האהבה״ שלך — וככה עשה!! — חכמינו ז״ל יוציאו לנו מזה ביחוד את ״הלקח טוב״, לבל תהיה קשה עד למותר בנוגע לזכות שלך, מבלי לותר ממנה מאומה, ואם כי ביחס עצמך עליך להתנהג במדת חומר הדין, אבל בנוגע לרעך התנהג עמו ״לפנים משורת הדין״ והיה נוח לותר לפעמים מזכותך בגלל טובת רעך — באופן אם לא יצא לך כל נזק מזה, או אם לא יהיה לך נזק מסוים בהונך ובענין, אשר אם תותר מעט מזכותך תוכל זאת להביא תועלת רבה לרעך, או אז הכינה את עצמך לעשות ״הישר והטוב״ ואל תקשה לבבך ואל תתגדר במדת סדום: ״שלי שלי ושלך שלך!!״ וזכור, כי ה׳, שהוא כליל האהבה, הוא דורש ממך להיות אוהב את המישרים ולהיות ישר וטוב, וכה חזקו ואמצו חכמינו ז״ל את החובה הזאת, עד כי לפעמים הכריחו מטעם וכח הבית דין את אלה, אשר זלזלו בעשית ״הישר והטוב״, כי יקימו אותה לאשורה, כמו למשל: אם בעד החוב אשר היית נושה ברעך השגת ממנו איזה דבר מנכסיו, והדבר ההוא נהיה קנין שלך, ואם מצאה יד האיש לשלם לך בכסף את החוב אשר נשית בו לשלם, אזי מחויב הנך והבית דין יכריחוך, להשיב לו את הדבר ההוא גם אחרי רבות בשנים, באופן אם לא עבר הדבר להיות קנין ורשות איש אחר (לוקח) (ח״מ קנ״ג), או למשל: בחלוקת שדה נדרש לתת את החלק השוה בחלוקה אל זה האיש שחלקת השדה הזאת נמצאה היא אצל המצר שלו, קרוב לשדותיו האחרים, וגם באופן אם קונה הנך שדה מחוץ לנכסיך, הנך מחויב למסור את השדה הנקנה לרעך, שהוא בעל המצר עם השדה ההוא, אם הוא יחפוץ בזה, ובהשיבו לידך את כסף המקנה(ח״מ קע״ה), ומאלה הדברים תוכל להקיש על שאר ענינים הכלולים במצות ״ועשית הישר והטוב״.
7