חורב תרכ״הHoreb 625
א׳כל עוד ישב ישראל על אדמתו, אשר שמה בכל מקום ראה לפניו באותות וסימנים מובהקים, כי חייו הלא המה נשואים מה׳, כל העת אשר היה לעם ישראל מרכז לאומי ביסוד מוסד ״בציון וירושלים״ ושלש פעמים בשנה באו להראות את פני האדון ה׳ צבאות, ויתאחדו יחד באחדות נאמנה במקדש ה׳ באגודה אחת, אז ברגש — יה התעתדו לקדש את חייהם לה׳, כמו כן מסביב להם הלא עיניהם ראו את מוריהם אנשי שם, חכמים ומביני דבר בתורת ה׳, בעת ההיא הפרעות, אשר יעשו החיים החיצוניים בחיים הפנימיים, לא גדלו ככה גם לא יכלו להאריך הרבה, יען ע״י עליתם להזות בנועם ה׳, בצאתם מחוג החיים הפועלים ובהתקבצם יחד לפני ה׳ בעיר הקדש והמקדש, אז הלב והרוח מצאו עוד הפעם בנקל את מעלת ההרמה וההתחזקות, גם השיגו עוד הפעם את אמתיות החיים, אשר אבדו ונשכחו מאתם בשובם לבתיהם, אז בכל לבבם ונפשם הסכינו למסור ולהניח את ״העתיד״ ביד ה׳ בהכירם לדעת כי העבר נשוא הנהו מה׳ גם בעד ההכרה וההרגשה הזאת מצאו בנקל את ״הדבור״ הדרוש והנאות לשפוך בו שיח לה׳ צקון לחש, אשר יחיזק ויכלכל את הרעיון והרגש ההוא בתוקף ועוז, לטעת אותם ברוח ובלב, ולהוליד על ידם את החיים.
1
ב׳אבל בעד עם ישראל בתכלת ה׳ גם לפני צאתם מעל אדמתם נועד היה המסע הארוך בקרב גוים וארצות להיות מפוזר ומפורד בגולה, משולל מכל הקנינים החיצוניים אשר לעם, להיות משל בגוים ומנוד ראש בלאומים ורק בקושי יפעלו בקרב עמים לחשוב למצער כי תבונת ״אדם״ נשארה לעם הפלאות הזה — ומני אז הלא נשארה תעודתו רק לשאת אתו את ״התורה״ ואת ״רוח התורה״ בתור קנין האחד והמיוחד אשר לו. והנה מדאגה מדבר פן ע״י שבט הנוגש וסבל חיסורים והצרות יכנע גם רוח ישראל, ירפה ויבול בקרבו, לכן מפני זה נדרש היה למלאות לעם כזה, המוכן ללכת בגולה, את החסרון של המקדש ושאר מעוררי הרוח אשר נלוו עמו, ולמנות את החסרון ההוא נחוץ היה לבנות את הבנינים הדגולים האלה על מוסדות ״הרוח והדבור״ בעוד את אלה, הלא לא יוכלו לשדוד ממנו, לא יוכלו עוד להרוס ולהחריב, ובגלל תעופת הרוח מליל צרה ומעוף צוקה, למען יתרומם במעלתו הרמה, נדרש הוא, כי ילוה אליו הדבור, לאמצו ולחזקו, להביע אמר ע״ד אמתת החיים וההתחרות בעד עת ״העתיד״, להיות צרופה ומזוקקה. גם לרכוש את ההשקפה הנאמנה על אדות זמן העבר עד כי הרוח הלוטה בעלטה, הלב הנשבר מצרה עוני ולחץ יתעוררו מחדש ויתחזקו עוד הפעם, להשיג את מעלת החיים הנאמנים ובכח הדבור החי, להפיח בהם רוח חדש, ולהביא בזה לידי שלימות את קדושת התפלה.
2